סימון דה פוס

צייר ואספן אמנות פלמי

סימון דה פוסהולנדית: Simon de Vos;‏ 20 באוקטובר 160315 באוקטובר 1676) היה צייר ואספן אמנות פלמי. הוא החל את הקריירה שלו ביצירת תמונות בפורמט קטן של סצינות ז'אנר, בפרט של "חבורות עליזות" בסגנון של קאראווג'ו. בהמשך עבר לציור היסטורי ועבד על פורמטים גדולים יותר בסגנון הבארוק הפלמי שהושפע על ידי רובנס ואן דייק.

אנתוני ואן דייק, דיוקן של סימון דה פוס

חייועריכה

 
סימון דה פוס, התכנסות המעשנים, 1626. כנראה פוס (באמצע) וחבריו

סימון דה פוס נולד באנטוורפן כבנם של יצרני קוביות משחק - הרמן דה פוס ואליזבת ואן אופן.[1]

בגיל 12 החל דה פוס את לימודי האמנות בשנת 1615 אצל צייר הדיוקנאות הנודע קורנליס דה פוס (ללא קשר משפחתי). עם סיום הכשרתו בשנת 1620, הוא הפך בגיל 17 למאסטר בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן.[1] קיים חוסר ודאות לגבי פעילותו של דה פוס לאחר שהפך למאסטר. ייתכן שנשאר באנטוורפן, שם אולי עבד בבית המלאכה של פיטר פול רובנס. לחלופין ייתכן שהוא נסע לארצות אחרות. היצירות המוקדמות שלו מרמזות, שייתכן והיה ברומא. זאת מתוך הדמיון לציורי הז'אנר של קבוצת הציירים ההולנדים והפלמיים הפעילים ברומא המכונה הבמבוצ'אנטי.[2] השפעתו של הצייר הגרמני יוהאן ליס, שפעל ברומא בשנות ה -20 של המאה ה-17, הובחנה בציוריו של דה פוס ועשויה להיות מוסברת גם על ידי מגוריו ברומא.[3] בנוסף, על סמך הייחוס לדה פוס בקומפוזיציה משנת 1626 המכונה "התכנסות מעשנים ושתיינים", ההערכה היא שדה פוס התגורר באקס-אן-פרובאנס בצרפת באמצע 1620.[4]

דה פוס כנראה חזר לעיר הולדתו בשנת 1626 שכן באותה שנה התחתן עם קתרין ואן אוטרכט, אחותו של צייר דומם באנטוורפן אדריאן ואן אוטרכט. הזוג נותר חסר ילדים.[1] הוא עבד באנטוורפן רוב חייו. ידוע שהוא סיפק עבודות אמנות לסוחרי האמנות באנטוורפן. הוא נהנה מהכבוד של בני דורו, כפי שמראה העובדה שכאשר רובנס נפטר, באחוזתו נמצאה אחת מתמונותיו של דה פוס.[2][5] דה פוס הצליח כלכלית. כשאשתו נפטרה בשנת 1670 היו ברשותו ארבעה נכסים באנטוורפן, וכן היה בבעלותו אוסף של 290 ציורים.

בין 1629 ל־1649 קיבל 6 תלמידים.[1] אלה כללו את גרגורי דה גריף, יאן ואן קסל, יאן ואן קסל האב, וקספר ואן אופסטל.[5]

יצירתועריכה

יצירות מוקדמות: ציורי ז'אנרעריכה

 
סימון דה פוס, מגדת העתידות

העבודות הראשונות של דה פוס היו תמונות של סצינות ז'אנר, בהן חבורות עליזות ודיוקנאות קבוצתיים. המיקום בציור משורטט בצורה לא ברורה והצבעים עשירים ולעיתים קרובות נוצצים. סגנונו בתקופה זו קרוב לזה של הצייר הגרמני יוהאן ליס - שהיה פעיל באיטליה בשנות ה -20 של המאה ה-17 ופרנס פרנקן הצעיר.[2] הסגנון הזה גם מראה את השפעתם של הקרוואג'יסטים מאוטרכט.

דוגמה לציור מתקופה זו היא "התכנסות המעשנים והשתיינים" משנת 1626. בציור מתוארים שלושה צעירים באורך מחצית גופם שנהנים מעישון ושתיית יין. ההנחה היא כי אלה דיוקנאות: דה פוס עצמו (באמצע), משמאלו יאן קוססירס ומימינו יוהאן גרלוף. קוססירס וגרלוף היו שני ידידיו של דה פוס שהתיישבו גם הם באקס-אן-פרובאנס.

הציור הזה אופייני ליצירתו המוקדמת - סימון דה פוס צייר את הפנים בקומפוזיציה של תווי פנים עבים ועיניים מרוחקות זו מזו. קומפוזיציית הציור, הממסגרת היטב את שלוש הדמויות, מושפעת בבירור מהקרוואג'יסטים מאוטרכט. דה פוס השתמש באפקטים של אור האופייניים לקראוואג'יסטים על ידי הארת פניהם של האמנים מצד שמאל של הציור, מה שגרם לפרצופים להתבלט על הרקע הנייטרלי. ההשראה לתמונה הייתה אולי יצירותיו המוקדמות של קאראווג'יו עצמו, שאותו אולי ראה דה פוס אם הוא ביקר ברומא.[4]

עבודותיו מסוף שנות ה -20 של המאה ה-17 ועד לסביבות שנת 1640, שנעשו לאחר חזרתו לאנטוורפן, הן ברובן בנושא "החבורה העליזה" וסצנות ז'אנר, המזכירות את הציירים ההולנדים דיק האלס ופיטר קודדה.[3]

יצירות מאוחרות: ציורי היסטוריהעריכה

 
סימון דה פוס, הריגתו של סנט פיליפ

לאחר שנת 1640, דה פוס הפסיק כמעט לחלוטין מציור סצינות ז'אנר וצייר בעיקר נושאים דתיים, היסטוריים וסצינות אלגוריות, שהושפעו בתחילה מבחינה סגנונית על ידי רובנס ואחר כך יותר ויותר על ידי אנתוני ואן דייק.[3] דוגמאות לכך כוללות את "הקדושים של סנט פיליפ" (בערך 1645–1648) .

עבודות מאוחרות אלה היו בדרך כלל בפורמט גדול יותר, אך השתמשו בנוסחאות הקומפוזיציה של ציוריו הקטנים ולכן נראה כי הן חסרות איזון. במהלך תקופה זו הוא גם יצר סדרה בת 12 חלקים מספר בראשית, הכוללת מספר רב של בעלי חיים. משערים אפוא כי ככל הנראה דה פוס היה גם מומחה בתחום ציור בעלי חיים.[2]

שיתופי פעולהעריכה

כמקובל באנטוורפן במאה ה-17, דה פוס שיתף פעולה לעיתים קרובות עם אמנים אחרים שהיו מומחים בתחומם. ידוע שהוא שיתף פעולה עם ציירי הפרחים דניאל סֵחֶרס (אנ') ואלכסנדר אדריאנסן בסגנון שנקרא "ציורי גרלנד".[6][7] ציורי גרלנד הם סוג מיוחד של סגנון "טבע דומם" שפותח באנטוורפן על ידי יאן ברויגל האב בשיתוף פעולה עם הקרדינל האיטלקי פדריקו בורומאו בראשית המאה ה -17.[8] הז'אנר התחבר בתחילה לדימויים הוויזואליים של התנועה נגד הרפורמציה.[8] הסגנון היה גם בהשראת הכבוד והדבקות בחצר המלכות של בית הבסבורג (אז שליטי דרום הולנד) ובאנטוורפן. [9] ציורי גרלנד מראים בדרך כלל זר פרחים סביב תמונה - דיוקן או סמל דתי אחר. ציורי גרלנד היו בדרך כלל שיתופי פעולה בין צייר טבע דומם לצייר דמויות.

דוגמה לשיתוף פעולה המציג זר פרחים שצייר דניאל סֵחֶרס סביב דמות של ישו שצויר על ידי דה פוס.[6] דה פוס גם שיתף פעולה עם צייר החיות פרנס סניידרס. [10]

 
סימון דה פוס ודניאל סֵחֶרס, ציור בסגנון גרלנד, עם ישו במרכז

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סימון דה פוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Frans Jozef Peter Van den Branden, Geschiedenis der Antwerpsche schilderschool, Antwerpen, 1883, p. 808-902 (in Dutch)
  2. ^ 1 2 3 4 Christine van Mulders, "Vos, Simon de," Grove Art Online, Oxford University Press, [accessed 11 July 2014].
  3. ^ 1 2 3 Hans Vlieghe, Flemish Art and Architecture 1585–1700, New Haven: Yale University Press (1998): 152.ISBN 0-300-07038-
  4. ^ 1 2 Gathering of Smokers and Drinkers at the Louvre
  5. ^ 1 2 Simon de Vos at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  6. ^ 1 2 A Garland of Flowers Surrounding a Mocking of Christ at the Nasher Museum of Art
  7. ^ A Garland of Flowers Surrounding the Holy Family with St John at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  8. ^ 1 2 David Freedberg, "The Origins and Rise of the Flemish Madonnas in Flower Garlands, Decoration and Devotion", Münchener Jahrbuch der bildenden Kunst, xxxii, 1981, pp. 115–150.
  9. ^ Susan Merriam, Seventeenth-Century Flemish Garland Paintings. Still Life, Vision and the Devotional Image, Ashgate Publishing, Ltd., 2012
  10. ^ J. Michalkowa: Les tableaux de Simon de Vos dans les collections polonaises, Bulletin du Musée National de Varsovie, vol. XVIII (1977), p. 19 (in French)