סמגר נבו
סמגר נבו היה משרי נבוכדנצר מלך בבל[1].
בספר ירמיהו מוזכר סמגר נבו לאחר הבקעת חומת ירושלים, אז הגיעו כל שרי נבוכדנצר והתיישבו בשער התווך שבבית המקדש[2][3]. בישיבת השרים התקיימה נבואתו של ירמיהו[4]:
”ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם”[5].
בלוח נבו שרסכים נראה כי המילה "נבו" המתייחסת על פי המסורה היהודית לסמגר[6], כלומר "סמגר-נבו", שייכת לשר שרסכים המופיע לאחר סמגר ברשימת השרים שבספר ירמיה, כלומר "נבו-שרסכים". בתרגום השבעים נראה גם כי המילה "נבו" שייכת ל"שרסכים", ולא ל"סמגר"[7].
ההסבר מתאים לגילוי ארכאולוגי נוסף בו הציעו חוקרים לזהות את השר הראשון, נרגל שראצר, עם אחד משריו של נבוכדנצר השני המופיעים באחת מהכתובות של, שם נמנו "שרי ארץ אכד"[8] וביניהם: "נרגל שראצר איש סין-מגיר"[9]. מתברר שהוא היה מושל מקום בשם "סין-מגיר", שנהפך במקרא ל"סמגר". בהמשך הכתוב המקראי נרגלשראצר נזכר שוב בתוספת התואר "רב מג"[10].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ט, פסוק ג'
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ט, פסוק ג'.
- ^ שער התווך הוא שער ניקנור, ונקרא כך שהיה בתווך בין שער עזרת הנשים ובין שער ההיכל (רש"י ספר ירמיהו, פרק ל"ט, פסוק ג') לדעת המצודות דוד שער התווך הוא השער שבחומת ירושלים האמצעית, ראו הערה הבאה
- ^ ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ט"ו
- ^ רש"י ספר ירמיהו, פרק ל"ט, פסוק ג'
- ^ ”ויבואו כל שרי מלך בבל, ויישבו בשער התווך נרגל שראצר סמגר-נבו שרסכים רב-סריס, נרגל שראצר רב-מג, וכל שארית שרי מלך בבל.”
- ^ ”Μαργανασαρ και Σαμαγωθ και Ναβουσαχαρ και Ναβουσαρεις Ναγαργας Νασερραβαμαθ”
- ^ =שרי מלך בבל, ספר ירמיהו, פרק ל"ג, פסוק ט'
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 927.
- ^ תואר בבלי לשר צבא rab mugi
