סנט (מוזיקה)
סנט היא היחידה המקובלת ביותר להשוואה בין מרווחים מוזיקליים וייצוגם. הסנט היא יחידת מדידה הנובעת מחלוקה לוגריתמית של חצי הטון המושווה ל-100 חלקים שווים. 1200 סנטים שווים לאוקטבה אחת ו-100 סנט שווים לחצי טון בכוונון מושווה.
הנוסחה המשמשת לחישוב סנטים של כל מרווח שהוא היא: כאשר r מסמל את יחס התדירויות בין הצלילים.
אם ידועות התדירויות של שני תווים (a,b), ניתן לחשב את הפרש הסנטים ביניהם (n) לפי הנוסחה הבאה:
בדומה לכך, אם ידועה תדירותו של תו אחד (b) וגודל המרווח בסנטים (n) בינו לבין תדירות התו השני (a), הרי שניתן לחשב כי:
יחידת הסנט הומצאה על ידי אלכסנדר ג'ון אליס (Alexander john Ellis) בהסתמך על שיטתו של דה פרוני לחישוב חצאי טון "לוגריתמים אקוסטיים". השיטה פורסמה בתרגומו של אליס לספרו של הלמהולץ- "On the Sensations of Tone" בשנת 1875.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מחשבון למציאת סנטים ותדירויות
- על הסנט ב"אנציקלופדיה למוזיקה מיקרוטונלית"