ספיידרמן: הגובלין הירוק נולד מחדש

הגובלין הירוק נולד מחדשאנגלית: !Green Goblin Reborn) היא קשת סיפור שפורסמה בחוברות הקומיקס ספיידרמן ביקום מארוול על ידי חברת מארוול קומיקס. הסיפור נכתב בחוברות The Amazing Spider-Man #96-98 בין מאי ליולי 1971, בכתיבתו של סטן לי, באיורו של גיל קיין ובאינקינג של ג'ון רומיטה האב. הסיפור מביא את מלחמתו של פיטר פארקר/ספיידרמן ביריבו נורמן אוסבורן, הגובלין הירוק, והוא הקומיקס הראשון בתור הארד של הקומיקס שמגנה את השימוש בסמים לאחר פרסום קוד האתיקה של הקומיקס.

הגובלין הירוק נולד מחדש
!Green Goblin Reborn
עטיפת החוברת The Amazing Spider-Man #96 ממאי 1971, אמנות מאת גיל קיין.
עטיפת החוברת The Amazing Spider-Man #96 ממאי 1971, אמנות מאת גיל קיין.
מידע קומיקס
יוצר סטן לי
סוגה קומיקס
תקופת פרסום מקורית מאי – יולי 1971 (כ־1,966 שנים)
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפת המקור אנגלית
מוציא לאור מארוול קומיקס
מספר החוברות 3

תקציר עלילה עריכה

פיטר פארקר חוזר הביתה מאנגליה ובשל מחסור בכסף מוכר לעורך ג'ו "רובי" רוברטסון את התמונות שצילם של ספיידרמן. הוא גם עובר לגור יחד עם הארי אוסבורן ומקבל ממנו הצעה להצטרף עמו למחזה של מרי ג'יין ווטסון באוף-ברודוויי. למרות התנגדות בתחילה, פארקר מסכים לעבוד עבור אביו של הארי, נורמן אוסבורן. הוא יודע שנורמן הוא אויבו המושבע של ספיידרמן, הגובלין הירוק. אולם, באותה עת נורמן סובל מאמנזיה והוא אינו זוכר את זהותו הכפולה של פארקר. הוא גם מציין בפניו שגם הוא יצטרף איתם לראות את המחזה של מרי ג'יין. מעט לאחר מכן, ספיידרמן נתקל באדם הרוקד על גג בניין וטוען שהוא יכול לעוף. כשהוא נופל, ספיידרמן מציל אותו. הוא מבין שאותו אדם מסומם ואומר שיעדיף להתמודד מול מאה אויבים מאשר להשליך את חייו לטובת סמים, שכן זהו קרב שאי אפשר לנצח בו.

בהמשך, זיכרונו של נורמן אוסבורן חוזר אליו והוא הופך שוב לגובלין הירוק. הוא תוקף את ספיידרמן ונעלם באופן מסתורי. בחזרה בביתו, פארקר נדהם לגלות את הארי לוקח כדורי מרץ שכן אהובתו מרי ג'יין ווטסון מראה סימני חיבה לפארקר. מאוחר יותר, כשספיידרמן רודף אחרי הגובלין הירוק, הארי קונה סמים נוספים וסובל ממנת יתר. פארקר מוצא אותו ולוקח אותו לבית החולים. כספיידרמן, הוא מפתה את הגובלין הירוק לחדר בית החולים בו שוכן הארי. ברואו את בנו החולה, נורמן אוסבורן מתעלף ואישיותו של הגובלין הירוק נעלמת.

בסוף הסיפור, פארקר מחדש את מערכת היחסים שלו עם חברתו הקודמת גוון סטייסי.

חשיבות היסטורית עריכה

קשת סיפור זו הייתה הראשונה בתולדות הקומיקס המודרני שתיאר וגינה את השימוש בסמים. הדבר הוביל לשיכתוב קוד האתיקה של הקומיקס. קודם לכן, קוד האתיקה אסר בתכלית האיסור את השימוש בסמים, ללא קשר לתוכן הסיפור. אולם, בשנת 1970 מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית תחת ממשלתו של ריצ'רד ניקסון ביקשה מיוצר הקומיקס סטן לי לפרסם מסר נגד סמים באחד מהכותרים המצליחים של מארוול קומיקס. לי בחר את סדרת החוברות של "ספיידרמן המדהים"[1] כדי לתאר את ההשפעות המזיקות שבשימוש בסמים. ביודעו שקהל היעד הצעיר של הקוראים לא אוהב לקבל הרצאות והטפות מוסר, לי כתב את הסיפור שיתרכז בצד הבידורי, והמסר נגד סמים הוכנס בצורה עדינה.

אמנם הסיפור כלל מסר ברור נגד השימוש בסמים, אך רשות האתיקה של הקומיקס סירבה לספק לו אישור פרסום. בניגוד לכך, חברת מארוול פרסמה את שלוש החוברות ללא הסכמה. היקף המכירות של החוברות הניב הצלחה עד כדי כך שהצנזורה על קוד האתיקה הוסרה והוא שוכתב. מספר שבועות לאחר מכן, חברת DC קומיקס פרסמה סיפור בן שני חלקים בחוברות גרין לנטרן, "ציפורי שלג לא עפות", בהם שותפו הצעיר של החץ הירוק, ספידי, מתחיל להשתמש בהרואין בזמן שהמורה הרוחני שלו עוזב לטובת הרפתקאותיו ברחבי העולם עם האל ג'ורדן.

בראיון עם סטן לי בשנת 1998, הוא מציין:

אני יכול להבין אותם. הם כמו עורכי דין, אנשים שלוקחים הכל בצורה טכנית ופשוטו כמשמעו. הקוד ציין שעליך לא להזכיר שאתה משתמש בסמים, ולפי החוקים שלהם הם צדקו, אז לא התעצבנתי עליהם. אמרתי 'לעזאזל עם זה' והסרתי את חותמת הקוד משלוש החוברות האלה. ואז חזרנו שוב לקוד האתיקה. מעולם לא חשבתי על הקוד כשכתבתי סיפור, משום שלא רציתי לעשות משהו שהיה אלים או מיני מדי לטעמי. הייתי מודע לכך שילדים צעירים קוראים את החוברות האלו, ואם לא היה קוד האתיקה לא חושב שהייתי כותב את הסיפורים האלה אחרת.

Stan the Man & Roy the Boy, Comic Book Artist #2, 1998

העורך הראשי ג'ו קסאדה קרא לסיפור הזה של ספיידרמן הסיבה העיקרית שהפכה אותו למעריץ אדוק, ושאביו עודד אותו לקרוא את החוברות הללו ועזר לו להתחיל התמכרות חדשה לגמרי (לחוברות קומיקס).

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Amazing Spider-Man #96-98, May-July 1971