ספריי (ספינה)
הספריי (באנגלית: Spray) הייתה ספינה חד-תורנית באורך 12 מטרים לשליית צדפות, שג'ושוע סלוקום בנה מחדש והפליג בה לבדו להקפת כדור הארץ, מסע היחיד הראשון מסוגו. ה"ספריי" אבדה עם קפטן סלוקום על סיפונה ב-14 בנובמבר 1909 או אחריו, אחרי שיצאה מוויניארד הייבן, מסצ'וסטס בכיוון דרום אמריקה.[1]
היסטוריה עריכה
בשנת 1892 הציע חבר, רב החובל אבן פירס, לסלוקום אונייה, ש"זקוקה לקצת תיקונים". סלוקום נסע לפיירהייבן, מסצ'וסטס לגלות, שה"אונייה" שמדובר בה היא ספינה שולת-צדפות דו-תורנית, ישנה ונרקבת בשם "ספריי" ("קצף-ים"), שעמדה זקופה בתוך שדה. על אף השיפוצים המקיפים שערך לספינה, שמר סלוקום על השם "ספריי" באמרו, "יש חוק במרשם של "לוידס", שה"ג'יין", כמוה כספינת תסאוס, גם לאחר שתוקנה עד להיותה חדשה לגמרי, עודנה "ג'יין".
ימי ה"ספריי" כספינת דייגים, מן הסתם כשולת-צדפות במפרץ צ'ספיק, הסתיימו ב-1885, והיא הייתה שבר-כלי, גרוטה מתפוררת לאיטה בתוך עריסת-ספינה מאולתרת באחו סמוך לים בפוברטי פוינט בפיירהייבן, מסצ'וסטס, כשקפטן אבן פירס, בן העיירה, הציע אותה במתנה לג'ושוע סלוקום. סלוקום בא למקום להסתכל ב"ספריי" במקום שם רבצה למעצבה, ולקח על עצמו לתקן ולשפץ אותה כליל, עבודה שנמשכה שלושה-עשר חודשים. החומרים ששימשו לתיקונים עלו $553.62 (בסביבות $16,100 במונחי 2015).
אחרי ההפלגה סביב העולם בשנת 1895, קוצר המנור לאחר שנשבר ובשנת 1896, בבואנוס איירס, קיצר סלוקום את גובה התורן ב-2.10 ואת אורך מוט החרטום ב-1.5. בפורט אנגוסטו, מצר מגלן, שונתה הספינה למפרשית דו-תורנית בהוספת מפרש קדמי.[2] בשנת 1901 הוצגה ה"ספריי" כאטרקציה בתערוכה הכל-אמריקאית בבאפאלו, מדינת ניו יורק.
תכונותיה הייחודיות של ה"ספריי" עריכה
מאפייניה של ה"ספריי" תרמו ליכולת השיוט שלה בים בפתוח ועלו בחשיבותם, לדעת סלוקום, על מאפיינים של ספינות תענוגות. תכונתה החשובה ביותר הייתה יכולתה לשוט לפני הרוח תחת מפרשי הקבע הקדמי והאחורי, כשההגה קשור ומקובע במקום, ולהתמיד בנתיב אחד במשך שעות או ימים רצופים. אלמלא הצטיינה בכך, לא היה סלוקום יכול להוציא לפועל את תוכניתו לשייט סולו סביב העולם.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Joshua Slocum and His Travels ג'ושוע סלוקום ומסעותיו, אגודת ג'ושוע סלוקום הבינלאומית
- ^ Joshua Slocum, "Sailing Alone Around the World"' The Century Company, 1919, p. 127