סצנוגרפיה
סצנוגרפיה היא פרקטיקה של יצירת סביבות או אווירות במה הכוללת עיצוב במה, עיצוב תאורה, עיצוב סאונד ועיצוב תלבושות.[1] ניתן להגדיר את הסצנוגרפיה כשילוב של טכנולוגיות וחומרי במה לייצוג, הצגה והפקת תחושת מקום בהופעה. בנוסף לטכניקות של עיצוב תפאורה ועיצוב סט, סצנוגרפיה היא גישה הוליסטית לחקר ופרקטיקה של כל היבטי העיצוב בהופעה.
אטימולוגיה ופרשנויות תרבותיות
עריכההמונח "סצנוגרפיה" מקורו ביוונית (skēnē - בניין במה; grapho - לתאר) ונזכר לראשונה בפואטיקה של אריסטו כ"סגנוגרפיה". באירופה הקונטיננטלית, המונח היה מזוהה באופן הדוק עם הפרקטיקה המקצועית של scénographie ונחשב למקביל למונח האנגלי "עיצוב תיאטרון". בשנים האחרונות, המונח נמצא בשימוש גם במוזיאוגרפיה בהקשר של אוצרות תערוכות מוזיאון.[2]
היסטוריה
עריכהבשנת 1862 תיאר אנטוניו קיימי אמנים שעסקו בציור תפאורות ואדריכלות תיאטרלית בהשראת האמן פרדיננדו גאלי-ביביינה. גאלי-ביביינה היה ידוע גם כצייר של ציורי אשליה אדריכליים, הנקראים טרומפ-לויל - ציורים המחקים אדריכלות על תקרות או קירות. קיימי כינה את הפרקטיקה הזו "ארטה סצנוגרפיקה" והסביר שהיא דורשת הנדסה מתוחכמת ליצירת תפאורות ניידות או יצירת אשליות של סביבות שונות. משפחת גאלי דה ביביינה הייתה משפחה מובילה בתחום הסצנוגרפיה שהחלה לפעול בסוף המאה ה-17 בבולוניה והתפשטה בכל צפון איטליה, אוסטריה וגרמניה. משפחה נוספת שנודעה בתחום הסצנוגרפיה הייתה משפחת קוואליו.
שימוש
עריכהבזמן שסצנוגרפיה מזוהה גם עם הפרקטיקה המקצועית של הסצנוגרף, חשוב להבדיל בין האלמנטים השונים שמרכיבים את "עיצוב" האירוע הבימתי (כגון תאורה, סביבה, תלבושות) לבין המונח "סצנוגרפיה", שהיא פרספקטיבה אמנותית המתייחסת להרכב הוויזואלי, החווייתי והמרחבי של ההופעה. בהשפעת עבודתם של חלוצי המודרניזם אדולפה אפיה ואדוארד גורדון קרייג, סצנוגרפיה מציעה שעיצוב בהופעה הוא שותף שווה לצד אלמנטים אחרים כמו טקסטים ספרותיים וטכניקות משחק. הפרקטיקה של סצנוגרפיה היא גישה הוליסטית להרכב ההופעה וניתן ליישמה בעיצוב או אוצרות של אירועים בתוך ומחוץ לסביבת התיאטרון הקונבנציונלית. כפי שפמלה הווארד מציינת בספרה "מהי סצנוגרפיה?":[3]
"סצנוגרפיה היא הסינתזה המושלמת של חלל, טקסט, מחקר, אמנות, שחקנים, במאים וצופים התורמת ליצירה מקורית."
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Walker, John (1992) "Scenography". Glossary of Art, Architecture & Design since 1945, 3rd. ed.
- ^ Atelier Brückner (2010). Scenography / Szenografie - Making spaces talk / Narrative Räume. Stuttgart: avedition. p. 209.
- ^ Howard, Pamela (2002). What is Scenography?. London: Routledge. p. 130.