סקוטים של אלסטר

קבוצה אתנית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

סקוטים של אלסטר (בסקוטית של אלסטר :Ulstèr-Scotch, בסקוטית: Ulster-Scots fowk; באנגלית: Ulster Scots people או Ulster Scots, באירית: Albanaigh na hUladh או Albanaigh Ultacha; שמם מחוץ לאיים הבריטיים הוא "אירים-סקוטיים" (Scots-Irish) או סקוץ' אייריש -(Scotch-Airisch), הם קבוצה אתנית ממוצא סקוטי שחיה ברוב רובה בחבל אלסטר (אירלנד הצפונית) ובמידה פחותה יותר בשאר אירלנד. אבותיה היו מהגרים, רובם נוצרים פרוטסטנטים פרסביטריאנים משפלת סקוטלנד (Scottish Lowlands לולנדס). רוב רובם הגיעו מדאמפריס וגאלוויי (Dumfries and Galloway), לנארקשייר, רנפרושייר, איירשייר ו"הגבולות הסקוטיים", בעוד שאחרים באו מאזורים צפוניים יותר של השפלה הסקוטית ובמידה פחותה מהרמה -היילנדס הסקוטיים.[1] [דרוש מקור]

צפון אירלנד או אלסטר היא אחת מארבע הארצות המרכיבות את הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. רוב תושביה מחזיקים באזרחות בריטית או אירית.

בני סקוטלנד אלה היגרו במספרים גדולים לאירלנד כתוצאה ממדיניות ממלכתית אנגלית של יישוב מתוכנן של חבל אלסטר ("Plantation") שהתנהל בחסות מלך ג'יימס השישי של סקוטלנד או לפי שמו כמלך אנגליה, ג'יימס הראשון כשהמהגרים הסקוטים התיישבו על אדמות מופקעות מהאצולה האירית ה"גיילית" שנמלטה מאלסטר ("בריחת הנסיכים") אולם גם כחלק מגל הגירה גדול או בלתי מתוכנן.

מאוחר יותר היגרו סקוטים של אלסטר מאירלנד בגלים גדולים אל צפון אמריקה, אל שטחי ארצות הברית של ימינו ואל כל חלקי האימפריה הבריטית ברחבי העולם - אל ארצות שהן כיום קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה, איי הודו המערביים וכן במידה מסוימת לארגנטינה ולצ'ילה [דרוש מקור]

הסקוטים של אלסטר שהיגרו לצפון אמריקה נקראים "אירים-סקוטיים", סקוץ'-אירים או "סקוטס-אייריש" (Scotch-Irish) [2] או Scots-Irish. כבר ב-1744 השתרש עבורם הכינוי "סקוץ' -אייריש" כפי שמעיד מילון מריאם-ובסטר.[דרוש מקור] ב-1972 כבר היה מקובל לקרוא להם "אמריקאים אירים-סקוטיים" או אמריקאים סקוטס-אייריש (Scots-Irish Americans).

היסטוריה

עריכה

תהליכים מוקדמים

עריכה

הגל הגדול הראשון של אנשי הגבולות הסקוטיים ושפלת סקוטלנד הגיע לאלסטר בשני העשורים הראשונים של המאה ה-17. ההתנחלות הראשונה התרחשה בשנת 1606 במזרח מחוז דאון ובמחוז אנטרים ובראשה עמדו ג'יימס המילטון, ויסקונט ראשון מקליינבוי וסר יו מונטגומרי, שני ליירדים מאירשיר. קון או'ניל (האסיר) הבטיח למונטגומרי מחצית מאדמותיו תמורת היחלצותו ממאסר.. המילטון נדחף גם הוא לעסקה וכעבור שלוש שנים של מיקח וממכר, השיגו שני הסוקטים שליש מהאדמות כל אחד.

החל משנת 1609 התחילה ההתיישבות המכוונת של סקוטים באלסטר כחלק מ-Plantation of Ulster. תוכנן להפקיע את כל אדמות האצולה הגיילית האירית באלסטר וליישב בהן בסקוטים פרוטסטנטים ובאנגלים. מספר גדול של סקוטים אכן התיישבו אז ברובם בדרומה ובמערבה של אלסטר, על האדמות המופקעות. בעוד רבים מהמתיישבים הסקוטים באו מדרום-מערב סקוטלנד, היו רבים שבאו גם מדרום מזרח סקוטלנד, כולל האזורים הבלתי יציבים שלאורך גבול אנגליה (הגבולות הסקוטיים) ונורת'מברלנד. קבוצות אלה היו שייכים לתרבות Border Reivers ,שהיו להם יחסים משפחתיים עם תושבי ה גבול עם אנגליה משני הצדדים. בניגוד לאמונה הרווחת, לא כל הReivers האלה היו פרוטסטנטים, רבים מהם אם לא רובם היו לפחות רשמית רומיים-קתוליים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • David Hacket Fischer - Albion's Seed: Four British Folkways in America, Oxford University Press 1989

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא קבוצות אתניות ובנושא אירלנד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.