סרגיי ריאחובסקי
סרגיי סיליביץ' ריאחובסקי (ברוסית: Сергей Васильевич Ряховский; 29 בדצמבר 1962 – 12 בנובמבר 2007) היה רוצח סדרתי סובייטי-רוסי, שהורשע בביצוע 18 מעשי רצח בין השנים 1988–1993.
 | |
| לידה |
29 בדצמבר 1962 מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 2005 (בגיל 42) סוליקמסק, רוסיה |
| מדינה |
רוסיה, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
19 ביוני 1988 – 12 באפריל 1993 (4 שנים ו־42 שבועות) |
  | |
סדרת רציחות עריכה
בכלא הגיע ריאחובסקי, שעבר את תהליך "ההורדה" ("מורד" אדם בעמדה הנמוכה ביותר בהיררכיה של הכלא) על אונס, למסקנה כי אין להשאיר קורבנות בחיים, ויש להרוג תחילה הומוסקסואלים. הרצח הראשון שביצע ב-19 ביוני 1988 בביטצה שבמחוז מוסקבה, הוא רצח את ההומוסקסואל וילקין, אותו פגש כמה ימים קודם לכן. ריאחובסקי נכנס עם הקורבן ליער, והסכים להצעה לקיים יחסי מין עם הקורבן תמורת כסף, אך אז נתן לו מספר מכות עם מברג. לאחר מכן הוא חילק את גופתו של וילקין והניח אותו על גדם עץ במצב מגונה; כפי שאמר בהמשך ריאחובסקי, הדבר נעשה כך שכאשר תתגלה הגופה, כולם יבינו שהקורבן הוא הומוסקסואל.
ב-4 ביולי 1988 תקף ריאחובסקי במחוז פודולסקי באזור מוסקבה את קלאודיה חוחלובה בת ה-70 מאחור, הכה 14 מכות עם מברג בחזה, בגב ובכתפיים, לאחר מכן גנב תעודת פנסיה ו-45 רובל. חוחלובה התגלתה במהירות על ידי עוברי אורח אקראיים ונלקחה לבית החולים, אך לא הצליחה לתאר את התוקף, מכיוון שתקף אותה מאחור. למחרת הלכה האישה לעולמה. לאחר הרצח הזה ריאחובסקי "ירד למחתרת" כמעט ל-6 חודשים. ב-2 בינואר 1989, הוא ביצע את הרצח השלישי, הקורבן היה ויטאלי זייצב בן ה-16, ריאחובסקי חנק אותו באזור תחנת האוטובוס "11 ק"מ מכביש הטבעת של מוסקבה", לאחר מכן קיים יחסי מין עם גופתו ותקע מקל סקי בפי הטבעת שלו. ריאחובסקי לקחת איתו את מגלשות הסקי של ההרוג, אך לאחר מכן השליך אותם במרחק של 500 ו-800 מטר מזירת הפשע. ביולי 1990, בפארק איזמאילובסקי, הוא הרג את שומקובה בת ה-45, לאחר מכן ערף את ראשה והשאיר אותו ליד הגופה. הרצח הבא בוצע ב-22 בפברואר 1991, הקורבן הייתה טטיאנה נורקינה בת ה-48.
בספטמבר 1992 הרג ריאחובסקי בפארק איזמאילובסקי בדקירת סכין את ניקולאי בלקין ההומוסקסואל בן ה-60, באמצע אוקטובר, 20 מטרים מזירת הפשע הקודם, חנק את אולג בולדין ההומוסקסואל בן ה-38, ואחרי קיים יחסי מין עם גופתו. שתי ההתקפות הבאות לא צלחו עבור ריאחובסקי: בדצמבר 1992 הוא תקף את המוחינה בת ה-60, אולם ההתנגדות הפעילה וזעקות הקורבן הפחידו את הרוצח והוא נמלט מזירת הפשע. בתחילת ינואר 1993 תקף ריאחובסקי ללא הצלחה קשישה שהצליחה להימלט ולזכור את פניו של התוקף. על פי תיאורה, המשטרה הצליחה להרכיב תמונה מדויקת למדי של התוקף. באותו חודש, ביער ליד מוסקבה, הרג ריאחובסקי את אוסיפוב, 73, שקצץ עץ מת; ואז אנס את גופתו וכרת את ראשו וזרועו, וזרק ליער.
ריאחובסקי האמין שעליו "להילחם בזונות והומוסקסואלים על ידי הריגתם וגלגול נשמות לאחר מכן". בסך הכל, הוא הרג 19 בני אדם וביצע שני ניסיונות רצח. לרוב, קורבנותיו היו נשים קשישות, אם כי הוא גם הרג 5 גברים ו-2 בני נוער, המדגים אופי האופייני לרוצחים סדרתיים אסוציאליים לא מאורגנים שלא מאבחנים בין הקורבנות. לאחר המוות הוא גרם נזק לגופות הרוגים, ובמעשיו חלה עלייה באכזריות במהלך סדרת מקרי רצח. שיטות ההרג האהובות על ריאחובסקי היו דקירות מרובות או חנק בידיים חשופות[1].
בשל הנהגת מורטוריום לעונש מוות, הוחלף עונשו של ריחובסקי במאסר עולם.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
תיק ריאחובסקי. שתיקת הכבשים, סרטון באתר יוטיוב מתוך תוכנית הטלוויזיה רוסיה הקרימינלית- ריאיון עם ריאחובסקי, סרטון באתר יוטיוב
