סרחניים

משפחה של חרקים

הסַּרְחָנִיִּים[1] היא משפחה בעלת תפוצה עולמית של תת-הסדרה פשפשים. המשפחה מונה כ-750 מינים ב-120 סוגים, בישראל ידועים 33 מינים. בדומה לרבים מהפשפשים הסרחניים הם בעלי בלוטות ריח מפותחות, אשר משמשות בין השאר להגנה. בתקופת ההזדווגות, מינים אחדים כגון הסרחן שחור-כנף נמשכים בהמוניהם למקורות תאורה וריכוזם הגדול מפיץ ריח שאינו נעים, ומכאן נגזר שמם בעברית.

קריאת טבלת מיוןסרחניים
סרחן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פשפשאים
תת־סדרה: פשפשים
משפחה: סרחניים
שם מדעי
Cydnidae

גודל המינים נע בין 1.5 ל-16 מ"מ, גופם שחור, חום או אדום, לעיתים עם עיטורים לבנים או ברק מתכתי. המחוש בעל 4 או 5 פרקים אשר בזמן מנוחה מכונסים מתחת לגוף. רבים מהמינים מעבירים את חייהם מתחת לקרקע וניזונים מחלקי צמח תת-קרקעיים כגון שורשים, לשם כך הם מצוידים ברגלי חפירה בעלות זיפים קשים. עם זאת קיימים מינים כגון אלו השייכים לשבט Sehirini אשר ניזונים מחלקי צמח עיליים. בתת-המשפחה Garsauriinae מינים ניזונים ומתגוררים תחת קליפות עצים, בתת-המשפחה Amnestinae קיימת סימביוזה עם נמלים. כמה מהמינים השייכים לתת-המשפחה Cydninae ניזונים מזרעים.

הסרחניים הם משפחה עתיקה יחסית ועדויות של מאובנים ניתן למצוא עוד מתור היורה המאוחרת[2], אך הם הפכו נפוצים יותר רק בתור הקרטיקון בעקבות שינויים פאוניסטים[3]. מבין כלל מאובני הפשפשים, הסרחניים נפוצים במיוחד ביחידת הפלאוגן והם מאובני הפשפשים הנפוצים ביותר במקבצי פצלים מתור השלישון, אך כמעט שאינם מופיעים בתוך ענברים[4].

מינים בולטים בישראל (רשימה חלקית)

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סרחניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3 – "חרקים", בעריכת יהושע קוגלר, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 117
  2. ^ Yao, et.al., 2007: The first fossil Cydnidae Hemiptera Pentatomoidea from the Late Mesozoic of China. אתר fossilinsects
  3. ^ History of Insects עמוד 152
  4. ^ Thomas, Donald B., 1994. Fossil Cydnidae (Heteroptera) in the Dominican Amber אתר jstor