עלי עבד א-ראזק

עלי חסן אחמד מוחמד עבד א-ראזק, (בערבית: ﻋﻠﻲ ﻋﺒﺪ ﺍﻟﺮﺍﺯﻕ) (1888–1966) היה הוגה דעות, חוקר אסלאם וסופר מצרי.^[1] כתביו דנים בתפקיד הדת וההיסטוריה האסלאמית בפוליטיקה ובממשל של המאה ה-20.^[1]

ביוגרפיה

ראזק נולד ב-1888 למשפחה אמידה. אביו, חסן עבד א-ראזק, היה בעל חווה גדול והפך לאחד ממייסדי מפלגת האומה ב-1907. אחיו, מוסטפא עבד א-ראזק, היה פילוסוף מפורסם שלמד באוניברסיטת אל-אזהר אצל הרפורמטור המפורסם מוחמד עבדו.

ראזק למד בבאל-אזהר ובמקביל באוניברסיטת קהיר וקיבל את התואר שלו מאל-אזהר ב-1911. ב-1912 נסע לאוניברסיטת אוקספורד ללמוד כלכלה ומדעי המדינה, אך חזר לקהיר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

כשחזר לאל-אזהר ב-1915, הפך גם לקאדי (שופט דתי) במנצור והתפרסם בזכות ספרו הסנסציוני האסלאם ועקרונות השלטון.

לאחר דיון פומבי על הספר ב-1925, העבירה אותו אל-אזהר מתפקידו, אך היא החזירה אותו ב-1940. למרות שבסופו של דבר איבד את תפקידו כחוקר ועורך דין באל-אזהר, הוא כיהן פעמיים כשר ההקדשות, בנוסף לרקטור אל-אזהר והמופתי הגדול בזכות המלך פואד, שעמד מאחורי מינויו ותמך בעמדותיו.

א-ראזק היה חבר באקדמיה הלשונית המצרית וכתב יצירות חשובות בספרות ובפילוסופיה. ראזק נפטר ב-1966.

דעותיו וכתביו

בספרו המרכזי הנקרא "האסלאם ועקרונות השלטון", שיצא לאור לראשונה ב-1925, הוא דן ברעיון הח'ליפות, במערכת המדינית ובמערכות השלטון באסלאם.

לטענתו, לא שני המקורות העיקריים של החוק האסלאמי (הקוראן והסונה), לא הקונצנזוס ולא התבונה דורשים שלטון של ח'ליף או אימאם. הניסיון גם מלמד שהח'ליפות הביאה רק נזק למוסלמים ולאסלאם. דווקא באמצעות חילוניות הדת מוגנת מפני שחיתות והידרדרות פוליטית.

טקסטים איסלאמיים היו וצריכים להישאר נייטרליים בדיון פוליטי ובבניית מוסדות אזרחיים. בעיקרו של דבר, מותר למוסלמים להסכים על כל צורת ממשל, בין אם היא דתית או חילונית, כל עוד היא משרתת את האינטרסים שלהם ואת טובת הכלל והקמת מדינה חילונית אינה סותרת את האסלאם.

הטיעון של ספרו משנת 1925 סוכם כ"האסלאם אינו תומך בצורת ממשל ספציפית".^[2] הוא מיקד את הביקורת שלו הן באלה המשתמשים בחוק הדתי כמרשם פוליטי עכשווי והן בהיסטוריה של שליטים הטוענים לאשמה על ידי הח'ליפות.^[3]

בשל העובדה שעבד א-ראזק מדגיש את זוועות הח'ליפות, ניתן להניח שהוא דגל בצורת ממשל הומניסטית כגון מדינה דמוקרטית, אם כי הוא לא כותב זאת במפורש בספרו. הנחה זו מתבססת על כך שעלי, אביו ואחיו שמרו על קשרים הדוקים עם מפלגת החוקה הליברלית והיו מתומכיו המובהקים הליברליזם המצרי.

בנוסף לספרו זה, א-ראזק כתב גם את הספר "הקונצנזוס במשפט האסלאמי" (אל-איג׳מא פי-שריעה אל-אסלאמיה), שיצא לאור ב-1947.

השפעה ומורשת

בשל העמדות השנויות במחלוקת לגבי נחיצות הח'ליפות והמדינה הדתית, עורר הספר ויכוח אינטלקטואלי ופוליטי סוער במצרים.

מוקד הדיון היה ביטול הח'ליפות של מנהיג טורקיה מוסטפא כמאל ב-1924, ותגובתם של כמה חוקרים ערבים מוסלמים לפיה "חובה על המוסלמים ובפרט על הערבים, בפרט, להחזיר את הח'ליפות לארצות ערב".^[4]

כנגדם כתב א-ראזק כי שליטי העבר הפיצו את הרעיון של הצדקה דתית לח'ליפות "כדי שיוכלו להשתמש בדת כמגן המגן על כיסאותיהם מפני התקפות של מורדים."^[5]

הספר שנוי במחלוקת, והטיעונים הספציפיים שלו הם חלק ממסורת ארוכה יותר של פסיקה.^[4]^[6] עבודתו זכתה מאז לשבחים^[7]וגנה, כמבשר לפילוסופיה חילונית בחברות מוסלמיות.^[4]^[8]

הספר משמש רבים בעולם המוסלמי כטיעון נגד תפקידה של הדת בפוליטיקה וייחוס ערך פוליטי לטקסטים דתיים.^[1]^[4]^[9]

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Marshall Cavendish Reference. מילון מאויר של העולם המוסלמי העולם המוסלמי. Marshall Cavendish, 2010 ISBN 9780761479291 p.79.
^ אליזבת סוזן קסאב. מחשבה ערבית עכשווית: ביקורת תרבות בפרספקטיבה השוואתית. Columbia University Press, 2010. ISBN 9780231144896 p.40
^ ברטרנד באדי, דירק ברג-שלוסר, לאונרדו מורלינו (עורכים). אנציקלופדיה בינלאומית למדע המדינה, כרך 1. SAGE, 2011. ISBN 9781412959636 עמ' 1350.
^ ¹ ² ³ ⁴ Souad T. Ali. דת, לא מדינה: ההצדקה האסלאמית של עלי עבד אל-ראזיק לחילוניות פוליטית. University of Utah Press, 2009. ISBN 9780874809510
^ כמאל ה. קרפט. הפוליטיזציה של האסלאם: בנייה מחדש של זהות, מדינה, אמונה וקהילה במדינה העות'מאנית המאוחרת. מחקרים בהיסטוריה של המזרח התיכון. הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2001 ISBN 9780195136180 עמ' 242-243.
^ Jasser Auda. מקאסיד אל-שריעה כפילוסופיה של המשפט האסלאמי: גישה מערכתית. IIIT, 2007. ISBN 9781565644243 p.173
^ Fouad Ajami. The Arab Predicament: Arab Political Thought and Practice since 1967. מהדורה 2, מתוקנת, Cambridge University Press, 1992. ISBN 9780521438339 p.232
^ Kassab (2010) pp.29, 32-33, 173, 225.
^ Thomas M. Leonard (ed). אנציקלופדיה של העולם המתפתח, כרך 2. טיילור ופרנסיס, 2006. ISBN 9781579583880. עמ' 878.

[dict2010-1] ¹ ² ³ Marshall Cavendish Reference. מילון מאויר של העולם המוסלמי העולם המוסלמי. Marshall Cavendish, 2010 ISBN 9780761479291 p.79.

[2] אליזבת סוזן קסאב. מחשבה ערבית עכשווית: ביקורת תרבות בפרספקטיבה השוואתית. Columbia University Press, 2010. ISBN 9780231144896 p.40

[sage2011-3] ברטרנד באדי, דירק ברג-שלוסר, לאונרדו מורלינו (עורכים). אנציקלופדיה בינלאומית למדע המדינה, כרך 1. SAGE, 2011. ISBN 9781412959636 עמ' 1350.

[Souad2009-4] ¹ ² ³ ⁴ Souad T. Ali. דת, לא מדינה: ההצדקה האסלאמית של עלי עבד אל-ראזיק לחילוניות פוליטית. University of Utah Press, 2009. ISBN 9780874809510

[5] כמאל ה. קרפט. הפוליטיזציה של האסלאם: בנייה מחדש של זהות, מדינה, אמונה וקהילה במדינה העות'מאנית המאוחרת. מחקרים בהיסטוריה של המזרח התיכון. הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2001 ISBN 9780195136180 עמ' 242-243.

[6] Jasser Auda. מקאסיד אל-שריעה כפילוסופיה של המשפט האסלאמי: גישה מערכתית. IIIT, 2007. ISBN 9781565644243 p.173

[7] Fouad Ajami. The Arab Predicament: Arab Political Thought and Practice since 1967. מהדורה 2, מתוקנת, Cambridge University Press, 1992. ISBN 9780521438339 p.232

[8] Kassab (2010) pp.29, 32-33, 173, 225.

[leonard2006-9] Thomas M. Leonard (ed). אנציקלופדיה של העולם המתפתח, כרך 2. טיילור ופרנסיס, 2006. ISBN 9781579583880. עמ' 878.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]