עמנואל דמיטרייב-ממונוב
עמנואל דמיטרייב-ממונוב (ברוסית: Эммануи́л Дми́триев-Мамо́нов; 19 בינואר 1824 – 30 בדצמבר 1883) היה צייר ואמן פורטרטים רוסי. הוא גם עבד כמעצב ספרים וכקריקטוריסט והיה היסטוריון אמנות מוערך שתמך בתנועת הסלאבופיליה.
 | |
| לידה |
19 בינואר 1824 מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1884 (בגיל 59) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
סנקט פטרבורג |
| מקום לימודים |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
אביו, אלכסנדר, היה קצין צבא וצייר צבאי, ובשנת 1820 היה ממייסדי החברה הקיסרית לעידוד האמנויות.
בשנת 1840 הוא נכנס לפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה, אבל עבר ללימודים באקדמיה הקיסרית לאמנויות. בהיותו שם, התוודע גם לחוג הסלאבופיליה ויצר רישומי דיוקן שלהם.[1]
בשנות ה-50 של המאה ה-19 הוא הפך לסטודנט מן המניין בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה, ועם סיום לימודיו התמקד כצייר פורטרטים מקצועי ועד מהרה הפך לפופולרי מאוד בקרב בני האצולה. בין אלה שצייר היו קונסטנטין אקסאקוב, פיוטר קירייבסקי, ניקולאי יאזיקוב, ניקולאי גוגול ואלכסי חומיאקוב, שהפך לחבר קרוב שלו. במהלך השנים הללו הוא גם פרסם את עבודותיו הראשונות על תולדות האמנות, כולל חיבור שהיה ביקורתי על המאסטרים ההולנדיים.
בשנת 1858, האקדמיה העניקה לו רשמית את התואר "אמן דיוקן". באותה שנה, הוא היה אחד מארבעים ושמונה החותמים על מכתב מחאה נגד התבטאויות אנטישמיות של ולדימיר זוטוב ופבל שפילייבסקי.
בשנת 1860 קיבל מלגה מהאקדמיה שאפשרה לו ללמוד לאירופה. הוא ביקר בפריז ובדרזדן, ולאחר מכן השתקע באיטליה, אך מעולם לא איבד קשר עם חבריו ברוסיה. אי ההסכמה הראשונה שלו עם חבריו הסלאבופילים הגיעה ב-1863, כאשר התנגד לביקורת שלהם על מרד ינואר וקרא לצאר לתת לפולין את חירותה. בתחילת שנות ה-70, הוא נטש לחלוטין את הפאן-סלאביזם. ברומא התחבר גם עם חוג אמנים רוסים שכלל את מיכאיל בוטקין ופיודור ברוניקוב והתוודע למיכאיל באקונין, שהכיר לו את המרקסיזם.
ב-1874 חזר לרוסיה. הוא התיישב בסנט פטרסבורג ב-1879.
הוא נפטר, בעקבות התדרדרות מצב בריאותו ב-1883.
גלריה עריכה
-
ניקולאי גוגול, 1852 -
אימאם שימאלי, 1860 -
צ'זוב, 1840 -
פבלוב, 1948
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Работы художника Э. А. Дмитриева-Мамонова. (ברוסית)