עקומת קוזנץ
עקומת קוזנץ היא תיאור גרפי של טענתו של סיימון קוזנץ בדבר הקשר בין אי-שוויון לבין תוצר לנפש. לפי קוזנץ בתהליך התפתחותה הכלכלית של מדינה תחילה גדל אי השוויון הכלכלי במשק ולאחר מכן מצטמצם.
ניתן למשל לתאר משק שבתחילת הצמיחה שלו, בזמן של תיעוש, אפשרויות ההשקעה גדלות ולכן התשואה להון גדלה, דבר שמגדיל את הונם של העשירים. השכר לעובד הפשוט לעומת זאת, לא עולה בהתאם. הסיבה לאי העלייה בשכר יכולה להיות גידול של כמות העובדים בעיר (אם בגלל הגירה של כפריים לעיר ואם בגלל ילודה) שיוצרת עודף היצע בשוק העבודה.
לאחר השלב הראשון של התיעוש, כדי להמשיך ולצמוח, חשובה דווקא צבירה של הון אנושי. צבירה של הון אנושי מתאפשרת דווקא בזכות שוויון גבוה שכן עני לא יצליח להשקיע בפיתוח ההון האנושי של עצמו. לכן מדינות יצליחו לצמוח רק כאשר רמת אי השוויון בהם תרד.
יש לשים לב כי בתיאור זה כיוון הסיבתיות מתהפך. בתחילה הצמיחה יוצרת אי שוויון ולבסוף הירידה באי השוויון מאפשרת צמיחה נוספת.
במאמרו האמפירי מראה קוזנץ כי במדינות העניות ביותר ובמדינות העשירות ביותר רמת האי שוויון נמוכה ואילו במדינות האמצע רמת האי שוויון גבוהה מאוד.
ביקורת
עריכההתאוריה של קוזנץ מתארת תהליך שעובר על מדינה אחת לאורך זמן ואילו נתוניו האמפיריים של קוזנץ מתייחסים למדינות רבות בנקודת זמן אחת. נטען כנגדו כי רמת האי שוויון הגבוהה במדינות הבינוניות אינו אלא מאפיין של מדינות דרום אמריקאיות. מחקרים שניסו לעקוב אחרי מדינה אחת לאורך זמן לא מצאו תמיכה לטענתו של קוזנץ.