פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה עריכה; הבדל בין עקרבוט לעקרביש.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עקרבישאים (שם מדעי: Amblypygi) היא סדרה של בעלי חיים ממחלקת העכבישניים הדומה לעכבישים אך בעלי רגל-מחוש פדיפלפי ורגלי מחוש ארוכות. ידועים בעולם כ-100 מינים לערך[1], בישראל חי המין (indosiella ioannitica ממשפחת harontidae). העקרבישאים הם בעלי חיים נסתרים החבויים בסדקים ופעילים בעיקר בלילה.

קריאת טבלת מיוןעקרבישאים
עקרביש
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עקרבישאים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Amblypygi
טורל, 1883
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Damon diadema
עקרביש במערה בפנמה

עקרבישים אינם בעלי חיים ארסיים והדבר היחיד שהם משתמשים בו ללכידת הטרף זה הפדיפלפי שהם מעין "צבתות". 

בסדרת העקרבישאים זו 5 משפחות:

תוכן עניינים

תיאורעריכה

העקרביש דומה לעכביש,יש להם 4 זוגות רגליים והראשונות הם רגלי מחוש (מין שרוכים ארוכים דקיקים) רגישות ביותר. יש להם "ידיים" הבנויות מ-2 פרקים, לאורך כל ה"יד" (פידיפלפי) יש הרבה חודים קטנים וזיפים שנועדו לתפיסת הטרף. צבע העקרבישים בישראל נע בין חום כהה לצהבהב. רוב המינים נעים בין חום לאפור ואדום, אך יש גם מינים שצבעם ירוק. יש להם ראש-חזה (צפאלוטוראקס) בצורת חצי עיגול, בקדמת הראש-חזה יש 2 עיניים ובכל צד יש עוד 3 עיניים קטנות (כמו אצל העקרבים) הבטן שלהם אליפטית המחולקת ל7 פרקים. הם נושמים דרך שני זוגות של ריאות בעלות שכבות (ריאות ספר) שממוקמות בתוך בטנם. גוף העקרביש הוא דק מאד מה שמאפשר לו לחיות בסדקים, תנועתו איטית והוא מסוגל לנוע גם לצדדים.

תפוצהעריכה

העקרבישים חיים באזורים טרופיים וסוב טרופיים, הם שוכנים תחת אבנים, סדקים, מערות לחות ואפילו בבתים. רוב העקרבישים שוכנים באזורים עם מקור מים (נחל, מקווה). 

הם לא מתחפרים בגלל גופם השטוח המאפשר להם לחיות כמעט בכל מקום אפשרי. עקרבישים הם חיות ליליות ואין כמעט סיכוי לפגוש אותם ביום . 

חיזור ורבייהעריכה

זיווג העקרבישים דומה מעט לשל עכבישים ולשל עקרבים, כאשר זכר ונקבה נפגשים הם מגששים זה את זה עם רגלי המחוש, אחרי כמה זמן של גישושים הזכר מסתובב ומפריש נרתיק זרע (ספרמטופור) שנצמד לאדמה

לאחר מכן הזכר מסתובב, פוער פתח עם הקליצרות שלו בנרתיק ואז מוביל את הנקבה עם רגלי המחוש אל הנרתיק והיא "לוקחת" את הזרע לגופה. 

העקרבישות מטילות את ביציהם לכיס צמוד לגחונם, לאחר כ-2–3 חודשים בוקעים כ-20–40 צאצאים, לאחר הגחתם הם עולים על גב האם, הם עדיין לא מסוגלים לאכול בגיל הזה ורק אחרי נשירת הנשל הם מתפזרים וכל אחד הולך לדרכו למצוא לעצמו את ארוחתו הראשונה[1].

עקרבישות יכולות להטיל פעמיים בשנה ולעיתים נדירות אפילו שלוש.

הנשלעריכה

כמו העקרבים והעכבישים, העקרבישים נולדים עם שכבת עור לבנבנה עבה מאד. תוך כשבוע-שבועיים העקרבישים הצעירים מתנשלים וכל אחד הולך לדרכו, עקרביש מתנשל כ-6–8 פעמים בשנה עד לבגרות וכ 1–2 התנשליות בשנה מהגיעם לבגרות[1]

בזמן הנשל נזהר העקרביש מאד בהוצאת רגלי המחוש כי הם יכולים להתנתק בקלות (מוכרת אצלם תופעת ניתוק הרגליים (אוטוטומיה) והתחדשותם (רגנרציה). 

עקרבישים חיים שנים אחדות בשבי אך מינים מסוימים יכולים לחיות למעלה מ7 שנים (לדוגמה הטנזני הענק).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עקרבישאים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Ben Koren, עקרביש באתר סנייקס, סנייקס - קהילת מגדלי חיות אקזוטיות + חיות בית | חיות מחמד