ערבית עיראקית

ערבית עיראקית (בערבית: اللهجة العراقية; תעתיק מדויק: אַלְלַהְגַ'ה אַלְעִרָאקִיַּה) היא קבוצת דיאלקטים של השפה הערבית המדוברים בעיראק ומשתייכים לקבוצת הערבית המסופוטמית. הדיאלקטים המדוברים מגוונים ושונים זה מזה אך נחלקים באופן כללי לשתי קבוצות מרכזיות: קבוצת qiltu, שמהווה המשך לערבית הקדומה שדוברה באזור, וקבוצת gilit, דיאלקטים נוודיים שהגיעו לעיראק וקנו בה אחיזה עם הגירה של שבטים בדואים-נוודיים לאזור בשלב מאוחר יחסית. ערבית היא שפתה של רוב האוכלוסיית הערבית-מוסלמית בעיראק ומשמשת גם את המיעוטים הנוצריים והיהודיים החיים בשטח דובר הערבית. באזור ההררי שבצפון המדינה הערבית מדוברת פחות והשפה הדומיננטית בפי תושבי האזור היא כורדית.^[1] האוכלוסייה דוברת הערבית נמצאת במצב של דיגלוסיה, שבו מתנהלים חיי היומיום בדיאלקטים של הערבית המדוברת בזמן שבתחומי המדיה, ההוראה והפוליטיקה משומשת לרוב הערבית הסטנדרטית, ה"ספרותית".^[2]

היסטוריה עריכה

מבחינה היסטורית, עד התקופה העבאסית דוברו ברוב שטחיה של עיראק להגי qiltu, ורק לאחר הפלישה המונגולית לח'ליפות באמצע המאה ה-13, שרוקנה למעשה את המרכזים העירוניים של עיראק מרוב אוכלוסייתם המוסלמית, חדרו למרכז שטחה של עיראק אוכלוסיות בדואיות מחצי האי ערב שעברו בחלקן יישוב ועיור. כך הפך טיפוס להגי gilit המשמשים את דוברי הערבית הבדואים לשכיח ודומיננטי במרחב העיראקי, לרבות באזורים העירוניים. יחד עם זאת, להגי qiltu נותרו אף הם שכיחים בקרב מיעוטים לא מוסלמים ובקרב מוסלמים היושבים מצפון לבגדאד, עובדה שיצרה תמונה לשונית מורכבת ועשירה המושפעת ממגוון פרמטרים: חברתיים, עדתיים וגאוגרפיים.^[3]

מיון עריכה

ערבית עיראקית מחולקת באופן מסורתי לשתי קבוצות עיקריות הנקראות qiltu ו-gilit (בבלשנות, מקובל להתייחס אל שתי הקבוצות כאל qəltu ו-gələt, כאשר התנועה ə, הנקראת שווא, נמצאת בין e לבין i מבוטאת כמו התנועה i במילה האנגלית pencil), שתיהן על בסיס הצורה הסטנדרטית ל"אמרתי", qultu, כפי שהציע חיים בלנק.^[4] כאמור, ערבית עיראקית משתייכת לקבוצה גדולה יותר בשם ערבית מסופוטמית שאינה מוגבלת לתחומיהם של גבולות פוליטיים בני זמננו, כך שקבוצות הדיאלקטים המתוארות כאן אינן מוגבלות לתחומיה של עיראק לבדה והן מדוברות גם במדינות שכנות ורווחות בדרום אנטוליה, בסוריה, באוזבקיסטן, באיראן ובמדינות המפרץ.^[1]

להגי qiltu עריכה

להגי qiltu מדוברים בפי המיעוטים הנוצריים והיהודיים ברחבי עיראק ובפי מוסלמים באזורים שמצפונה לבגדאד (ראו טבלה):

לא מוסלמים	מוסלמים
לא מוסלמים	יושבי קבע	נוודים
qiltu	qiltu	gilit	צפונית לבגדאד
qiltu	gilit	gilit	בגדאד ודרומה

ניכר כי בצפון עיראק ההבחנה בין דוברי הדיאלקטים השונים היא חברתית בעיקרה ואילו בדרום עיראק, ההבחנה היא עדתית בעיקרה.

בתוך עיראק קיימת חלוקה נוספת של להגי qiltu לפי ענף נהר הפרת וענף נהר החידקל הנבדלים זה מזה במגוון דרכים:

תנועות קצרות: בענף הפרת נשמרות שלוש תנועות קצרות כמו בערבית קלסאית (a, i, u) בעוד שבענף החידקל נשמרת התנועה אך מתרחשת האחדה של תנועות i/u>ə, אם כי התנועות i, u ממשיכות להופיע בהברות פתוחות סופיות בכינויים ובסיומות (למשל: "אמרתי" - קֶלְתֻ ~ qəltu; "כתבתְ" - כַּתַבְּתִ ~ katabti; "אביךְ" - אַבּוּכִּ ~ abūki).^[5]
- אִמָאלַה תוֹכִית: אִמָאלַה היא הגבהה של תנועת a>e/i (למשל: "בית ספר" *מַדְרַסַה>מַדְרַסֶה/מַדְרַסִי ~ *madrasa>madrase/madrasi). במגוון דיאלקטים מתרחשת אמאלה באמצע מילה לתנועת ā ארוכה: ā>ē/ī (למשל במילה "כלבים":*כִּלַאבּ>כְּלֵיבּ/ כְּלִיבּ ~ *kilāb>klēb/klīb). בענף הפרת לא מתרחשת אמאלה תוכית ובענף החידקל מתרחשת אמאלה תוכית מותנית, כאשר התנועה נמצאת בקרבת התנועות i/ī/ə (תנועות קדמיות).^[1]
רפלקס של הגה r (רי"ש מתגלגלת): נהגה בענף הפרת כ- r (ללא שינוי) ובענף החידקל נהגה כ-ġ (רי"ש "צרפתית", בדומה לעברית בת ימינו).^[1]

לצד זאת קיימים מספר רב של מאפיינים משותפים לשני הענפים המוצגים:

סיומות פועל זמן עבר וכינוי חבור בגוף שני רבים עם m-. למשל: "אתם כתבתם" - כַּתַבְּתֶם ~ katabtəm; "ביתכם" – בֵּיתְכֶּם ~ bētkəm.^[1]
שימור של הֲגָיִים בין-שיניים t̠, d̠, d̠̣ (מלבד הדיאלקט הנוצרי של בגדאד אצלו הם הופכים לפוצצים: t̠>t, d̠>d, d̠̣>ḍ). טבלת הגיים בין-שיניים:^[1]

הגיים בין-שיניים			מעבר להגיים פוצצים בדיאלקט הנוצרי-בגדאדי
אות ערבית מקורית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית
ث	t̠	ת' (כמו במילה האנגלית think)	t	ת
ذ	d̠	ד' (כמו במילה האנגלית this)	d	ד
ظ	d̠̣	ט' (ד' נחצית, כלומר "כבדה יותר")	ḍ	ד̇ (ד נחצית "כבדה", האות ض בערבית)

כיווץ דיפתונג (מלבד בדיאלקט של העיר תיכּרִית):^[6] דיפתונגים בערבית הם הרצפים aw (כמו במילה down באנגלית) ו-ay (כמו במילה like באנגלית). כאשר הם מתכווצים הם הופכים לתנועה אחת ארוכה: aw>ō; ay>ē.^[7]

להגי gilit עריכה

להגי gilit (או gələt) מדוברים באזורי הכפר של כל עיראק, המוסלמים בבגדאד ואוכלוסיות עירוניות מוסלמיות בדרום עיראק.^[1] כאמור, הדיאלקטים התפשטו באזור והפכו לדומיננטיים לאחר הכיבוש המונגולי באמצע המאה ה-13, ולמעשה מהווים המשך של דיאלקטים בדואיים מהטיפוס הנג'די (אזור צפון חצי האי הערבי).^[8]

להגי gilit מתאפיינים במספר תופעות מרכזיות:

מעתק קולי של קאף (ق) בערבית סטנדרטית: q>g*. למשל: "אמרתי" *קֻלְתֻ>גִלִת ~ qultu>gələt*; "לב" *קַלְבּ>גַלֻבּ ~ qalb>galub*.^[9]
אַפְרִיקַצְיַה מותנית: אפריקציה (הגה המורכב משני הגיים משולבים, כמו צ המורכבת מ-ts, צ' המורכבת מ-tsh ו-ג' המורכבת מ-dj) מותנית של האותיות הבאות: קאף (ق) – שכבר הפכה לקולית (g) – וכאף (ك). האפריקציה המדוברת מתרחשת באופן הבא: q>g>ǧ; k>č והיא מותנית בסמיכותה לתנועה קדמית. למשל: "הרבה/מאוד" כַּתִ'יר>צִ'תִ'יר ~ kat̠īr>čit̠īr; "כבד" תַ'קִיל>תִ'גִ'יל ~ t̠aqīl>t̠iǧīl. בנוסף קיימת אפריקציה לא מותנית של k>č בכינוי חבור לנוכחת בשביל הבדלה מנוכח (למשל: "אביךְ" אַבּוּץ' ~ abūč).^[1]

ההגיים לפני אפריקציה			ההגיים לאחר האפריקציה
אות ערבית מקורית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית
ق	g (הייתה *q אבל הפכה לקולית)	ק (כמו האות קו"ף בעברית אבל "כבדה")	ǧ	ג' (כמו במילה ג'ונגל)
ك	k	כּ	č	צ' (כמו במילה צ'יזבט)

ארגון הברות מחדש (resyllabification): מבני הברות מסוימים עוברים שינוי תבניתי. למשל: מבנה CaCaCa(C) (האות C מייצגת עיצור והאות a מייצגת תנועת a), אצל להגי gələt עירוניים, מאבד את התנועה השנייה: "דג" *סַמַכַּה>סִמְצַ'ה ~ samaka>simča*; "פרה" *בַּקַרַה>בַּגְרַה ~ baqara>bagra*. לעומת זאת, בלהגי gilit כפריים המבנה מאבד את התנועה הראשונה: "דג" *סַמַכַּה>סְמִצַ'ה ~ samaka>smiča*; "פרה" *בַּקַרַה>בְּגַרַה ~ baqara>bgara*.^[1]
הגבהת תנועות נמוכות (Lower Vowel Raising): כאשר אחר תנועת a פתוחה באה הברה עם תנועת a נוספת – כלומר מבנה CaCa(C) – התנועה הראשונה הופכת a>i/u. לדוגמה: "בצל" *בַּצַל>בֻּצַל ~ baṣal>buṣal*; "דגים" *סַמַכּ>סִמַץ' ~ samak>simač*; "הִכּה" *דַ̇רַבּ>טֻ'רַבּ/טִ'רַבּ ~ ḍarab>ḏ̣urab/ḏ̣irab*. יש לציין שתנועה קדמית שנוצרה עקב תהליך זה לא תגרום לאפריקציה (מבחינה היסטורית, האפריקציה התרחשה מוקדם יותר). למשל: "נפל" וִגַע ~ wigaʿ.^[1]
הבחנה בין המינים ברבים/רבות: ברבים מהדיאלקטים הערביים אין הבחנה בין רבים/רבות בצורות העתיד של הפועל, בכינויים חבורים או פרודים. אך חלק מלהגי gilit (בעיקר הדיאלקטים הכפריים), בדומה ללהגים בדואיים, שומרים על הבדלה זאת. כך: "ביתכם" בֵּיתְכֻּם ~ bētkum, אך "בייתכן" בֵּיתְצִ'ן ~ bētčin; "ביתם" בֵּיתְהֻם ~ bēthum, אך "ביתן" בֵּיתְהִן ~ bēthin; "אתם תכתבו" תִכִּתְבּוּן ~ tikitbūn, אך "אתן תכתבו" תִכִּתְבִּן ~ tikitbin; "הם יכתבו" יִכִּתְבּוּן ~ yikitbūn, אך "הן יכתבו" יִכִּתְבּ ~ yikitbin.^[1]

מאפיינים משותפים ללהגי qiltu וללהגי gilit עריכה

ישנם מאפיינים משותפים רבים לשתי קבוצות הלהגים. להלן כמה מהמרכזיים שביניהם:

סיומת ארוכה לפועל בעתיד בגופים שני ושלישי: בגוף נוכחת הסיומת היא īn-: "תכתבי" תִכִּתְבִּין ~ tikitbīn. בגוף נוכחים הסיומת היא ūn-: "תאמרו" תְגוּלוּן ~ tgūlūn. בגוף נסתרים הסיומים היא גם ūn-: "יאמרו" יְגוּלוּן ~ ygūlūn. ייתכנו שינויים קלים באיכויות התנועות בין הלהגים השונים אך ההבחנה נשארת.^[1]
שימור של הגיים בין-שיניים (כפי שמופיע תחת להגי qiltu).^[1]
סיומות פועל זמן עבר וכינוי חבור בגוף שני רבים עם m- (כפי שמופיע תחת להגי qiltu).^[1]
כיווץ דיפתונג: למשל *יַוְּם>יוֹם ~ yawm>yōm*; *בַּיְת>בֵּת ~ bayt>bēt* (כפי שמופיע תחת להגי qiltu).^[1]

טבלה מסכמת להשוואה בין להגי qiltu וללהגי gilit עריכה

מילה	מילה בערבית סטנדרטית			להגי qiltu				להגי gilit
	מילה בערבית סטנדרטית			ענף הפרת		ענף החידקל		להגי gilit
	כתיב ערבי	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית	תעתיק לטיני	תעתיק בעברית
כלבים	كِلَاب	kilāb	כִּלַאבּ	klāb	כְּלַאבּ	klēb/klīb	כְּלֵיבּ/ כְּלִיבּ	člāb	צְ'לַאבּ
כתב	كَتَبَ	kataba	כַּתַבַּ	katab	כַּתַבּ	katab	כַּתַבּ	kitab	כִּתַבּ
תכתבי	تَكْتُبِينَ	taktubīna	תַכְּתֻבִּיןַ	təktəbīn	תֶכֶּתְבִּין	təktəbīn	תֶכֶּתְבִּין	tikitbīn	תִכִּתְבִּין
הרבה / מאוד	كَثِير	kat̠īr	כַּתִ'יר	kṯīr	כְּתִ'יר	kṯīġ	כְּתִ'יע' (ע' = רי"ש "צרפתית")	čiṯīr	צִ'תִ'יר
אביךְ	أَبُوكِ	abūki	אַבּוּכִּ	abūki	אַבּוּכִּ	abūki	אַבּוּכִּ	abūč	אַבּוּץ'
ביתךְ	بَيْتُكِ	baytuki	בַּיְתֻכִּ	bētki	בֵּיתְכִּ	bētki	בֵּיתְכִּ	bētič	בֵּיתִץ'
היה / יהיה	كَانَ / يَكُونُ	kāna / yakūnu	כַּאןַ / יַכּוּןֻ	kān / ykūn	כַּאן / יְכּוּן	kēn / ykūn	כֵּין / יְכּוּן	čān / ykūn	צַ'אן / יְכּוּן

לקריאה נוספת עריכה

Mohamed Maamouri (Editor), B. E. Clarity, Karl Stowasser, Ronald G. Wolfe, D. R. Woodhead, Wayne Beene, The Georgetown Dictionary of Iraqi Arabic: Arabic-English, English-Arabic, Washington, DC: Georgetown University Press, 2013.
Haim Blanc, Communal Dialects in Baghdad, Cambridge: Harvard University, 1964.

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ Otto O. Jastrow, Iraq, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, ‏2011
^ Naima Boussofara Omar, Diglossia, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, ‏2011
^ Clive Holes, Sociolinguistics / Soziolinguistik, כרך 3, Berlin; New York: De Gruyter Mouton, 2006, עמ' 1937
^ Haim Blanc, Communal Dialects in Baghdad, Cambridge: Harvard University, 1964
^ Farida Abu Haidar, THE ARABIC OF RABĪᒼA: A Q∂LTU DIALECT OF NORTH-WESTERN IRAQ, Approaches to Arabic Dialects, Leiden: Brill, 2003, עמ' 6
^ Otto Jastrow, Tikrit Arabic Verb Morphology in a Comparative Perspective, Al-Abhath: Journal of the Center for Arab and Middle East Studies, Beirut: American University of Beirut, 1983, עמ' 108
^ Tamás Iványi, Diphthongs, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, ‏2011
^ Bruce Ingham, Najdi Arabic, Amsterdam: John Benjamins Publishing Co, 1994, עמ' 8-9
^ Clive Holes, Community, dialect and urbanization in the Arabic-speaking Middle East, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, London: University of London, 1995, עמ' 282

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ Otto O. Jastrow, Iraq, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, ‏2011

[2] Naima Boussofara Omar, Diglossia, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, ‏2011

[3] Clive Holes, Sociolinguistics / Soziolinguistik, כרך 3, Berlin; New York: De Gruyter Mouton, 2006, עמ' 1937

[4] Haim Blanc, Communal Dialects in Baghdad, Cambridge: Harvard University, 1964

[5] Farida Abu Haidar, THE ARABIC OF RABĪᒼA: A Q∂LTU DIALECT OF NORTH-WESTERN IRAQ, Approaches to Arabic Dialects, Leiden: Brill, 2003, עמ' 6

[6] Otto Jastrow, Tikrit Arabic Verb Morphology in a Comparative Perspective, Al-Abhath: Journal of the Center for Arab and Middle East Studies, Beirut: American University of Beirut, 1983, עמ' 108

[7] Tamás Iványi, Diphthongs, Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, ‏2011

[8] Bruce Ingham, Najdi Arabic, Amsterdam: John Benjamins Publishing Co, 1994, עמ' 8-9

[9] Clive Holes, Community, dialect and urbanization in the Arabic-speaking Middle East, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, London: University of London, 1995, עמ' 282

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]