פאולו קוואליאטי

מלחין איטלקי

פאולו קוואליאטיאיטלקית: Paolo Quagliati; סביבות 1555 - 16 בנובמבר 1628) היה מלחין איטלקי מראשית תקופת הבארוק וחבר באסכולה הרומאית. הוא היה בין המלחינים שיצרו בתקופת המעבר בין הסגנונות של שלהי תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק.

פאולו קוואליאטי
Paolo Quagliati after Ottavio Leoni.jpg
לידה 1555
קיוג'ה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בנובמבר 1628 (בגיל 73 בערך)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק נגן עוגב, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כן היה אחד הראשונים שכתבו מדריגלים לקול סולו במרכז המוזיקלי השמרני של רומא.

חייועריכה

קוואליאטי נולד בקיוג'ה למשפחת אצולה. את רוב חייו עשה בשירותן של משפחות מלוכה ואצולה שונות. בשנת 1594 היה לאזרח רומא ובין השנים 1605 ל-1608 עבד בשירותו של החשמן אודוארדו פארנזה. ככל הנראה, היה נגן עוגב ב"סנטה מריה מאג'ורה" משנת 1608, בקירוב, עד מותו. במהלך הזמן הזה גם שירת כנגן עוגב באירועים רשמיים שונים ברומא ובסופו של דבר התמנה לראש לשכתו הפרטית של האפיפיור גרגוריוס החמישה-עשר. סמוך לסוף חייו זכה לכבוד, אם לא לתהילה, בקרב עמיתיו המלחינים, אם לשפוט על פי קובצי המוזיקה שהוקדשו לו, אך אפשר שההוקרה נבעה לאו דווקא מאיכות המוזיקה שיצר אלא מקשריו הישירים אל האפיפיור ומן ההשפעה העצומה שהייתה לו.

יצירות וסגנוןעריכה

מבחינה סגנונית, המוזיקה של קוואליאטי צלולה ואלגנטית ועל פי רוב הוא עושה שימוש בהרמוניות דיאטוניות פשוטות. כמה מספרי המדריגלים שלו כתובים בשתי גרסאות: אחת לשירה בתפקידי קולות שווים, בסגנון הרנסאנס הישן, ואחרת במה שהוא מכנה סגנון "ריק", לקול יחיד עם ליווי אינסטרומנטאלי. אלה היו דוגמאות לסגנון המונודיה הבארוקי החדש, והוא מציין זאת בפירוש בהקדמה לפרסום שלו משנת 1608: "החלטתי להתאים את כתיבתי לשני הטעמים." קוואליאטי היה כנראה הראשון שהוציא לאור מדריגלים לקול סולו ברומא, אף כי מונודיה בצורת מדריגלי סולו הייתה קיימת כבר יותר מעשרים שנה בצפון איטליה.

קוואליאטי כתב מוזיקה ווקאלית, הן לקודש והן לחול, ואף יצירות אינסטרומנטאליות. המוזיקה האינסטרומנטאלית שלו אין כמעט הבחנה סגנונית בין יצירות, הנושאות תוויות מסוימות, כגון ריצ'רקאר או קנצונה; נוהל זה, שמלחיני התקופה נקטו בו מדי פעם, מטריד לא מעט את המוזיקולוגים, המשתדלים למיין לסוגיה את המוזיקה בתקופת המעבר בין רנסאנס לבארוק. על פי המוסכמות, "קנצונה" בסביבות 1600 הייתה יצירה אינסטרומנטאלית מחולקת לפרקים, בעוד ש"ריצ'רקאר" היה תרגיל קונטרפונקטי חמור למדי, מאבות הפוגה; יצירתם של מלחינים אחדים, כגון קוואליאטי, מאלצת את החוקרים להגדיר מונחים אלה כבלתי מדויקים בשימוש.

מבין יצירותיו הגדולות ששרדו, אחת המעניינות ביותר היא La sfera armoniosa, הכוללת לא פחות מ-25 פרקים נפרדים ובהם קטעי סולו ודואטים ווקאליים, כולם בליווי כינור. חלק גדול ממנה כתוב בסגנון הקונצ'רטאטו, שהובא לרומא מצפון איטליה, אף כי מלחין ונציאני היה חושב אותו לנרפה מדי. קוואליאטי כתב יצירה גדולה זו לכלולות אחיינו של האפיפיור עם איזבלה ג'זואלדו, בתו של המלחין המפורסם בנטיותיו הרצחניות, קרלו ג'זואלדו.

לקריאה נוספתעריכה

  • "פאולו קוואליאטי", מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים, לונדון, מקמילן 1980 ISBN 1-56159-174-2

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאולו קוואליאטי בוויקישיתוף