פאול נתן (רופא)
פרופ' פאול נתן (23 בנובמבר 1899 – 14 בספטמבר 1988) היה כירורג יליד גרמניה. פרופ' נתן היה ממייסדי בית החולים בילינסון, ניהל במשך שנים את המחלקות הכירורגיות בבית החולים אותן הקים בעצמו ונחשב לאחד מאבות הכירורגיה המודרנית בישראל.[1][2]
 | |
| לידה |
23 בנובמבר, 1899 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר, 1988 פתח תקווה, ישראל |
| תאריך עלייה | 1930 |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת בון |
| התמחות | כירורגיה |
| תואר | פרופסור |
| תפקידים |
מקים ומנהל המחלקות הכירורגיות בבית החולים בילינסון מרצה מן המניין בבית הספר לרפואה בתל אביב |
| מחלקות ובתי חולים | בית החולים בילינסון |
| בת זוג | חווה נתן |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפאול נתן נולד בעיר סנט ונדל שבגרמניה. שם אביו היה פרידריך ושם אימו אולגה לבית פרנקן. בגיל 17 גויס לצבא הגרמני בשיאה של מלחמת העולם הראשונה. עקב היותו קצר רואי ושליטתו בשפות, שירת כמתורגמן למפקד גדוד. עם שחרורו מהצבא בסיום מלחמת העולם הראשונה (1918), החל לימודי רפואה באוניברסיטת בון. בשנת 1921, החל התמחות באוניברסיטת "לודוויג מקסימיליאן" במינכן תחת הנחייתו של פרופ' פרידריך פון מילר אשר נחשב לאחד מאבות הנפרולוגיה המודרנית. במקביל, התמחה בכירורגיה תחת הנחייתו של פרופ' פון רדביץ.
בשנת 1930, נמלט מגרמניה עקב אירוע שהתרחש בבית החולים פרידריכסהיין בברלין, בו עבד כמנתח. הורסט וסל, מלחין ההמנון הנאצי, מת בבית החולים. מאמצי הרופאים להצילו עלו בתוהו ופאול חשש שהוא יואשם במותו ונמלט מגרמניה.[1] פאול הגיע לאדינבורו שבסקוטלנד, שם תכנן לקבל רישיון בריטי לעיסוק ברפואה על מנת שיוכל לעסוק במקצועו בפלשתינה א"י. בשנת 1934, עלה לפלשתינה לראשונה ובפעם השנייה והסופית ב-1936. חברו מברלין, ד"ר (ולימים פרופסור) הרי הלר, סיפר לו שעומדים להקים בית חולים בפלשתינה והוא (הרי הלר) ינהל אותו. הוא הבטיח לפאול שינהל את המחלקה הכירורגית. בשנת 1936, נמנה עם שלשת הרופאים יוצאי גרמניה (ארוין רבאו, הרי הלר ופאול נתן) שהקימו את בית החולים בילינסון. פאול נתן, הקים כאמור את המחלקות הכירורגיות בבלינסון, ניתח בעצמו וניהל אותן במשך שלשים ושתיים שנים עד 1968,עם יציאתו לגמלאות. במקביל, לימד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.[3] בחלוף השנים, הוכשרו דורות שלמים של מנתחים תחת הנחייתו, חלקם רופאים בכירים ומנהלי מחלקות בבתי חולים ברחבי הארץ.[4]
בין מטופליו, נמנו גם שרת החוץ גולדה מאיר, אשר עברה ב-1958 ניתוח להוצאת אבן מכיס המרה אשר בוצע על ידי נתן.[5] ב-1970, טס יחד עם קולגות למינכן על מנת לייעץ לרופאים המקומיים לקראת ניתוח מורכב שביצעו בשחקנית התיאטרון חנה מרון.[6]
בין השנים 1952 עד 1966, שימש כנציג קופת חולים כללית במשלחת השילומים לגרמניה בראשותו של פליקס שנער.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
חיים אישיים
עריכהפרופ' נתן התגורר בפתח תקווה עם אשתו, חווה נתן לבית קלנר – אחות ראשית בבית החולים בילינסון ולהם נולדו 2 בנים, 4 נכדים ו-3 נינים. תחביביו היו קריאה ומוזיקה. היה אספן תקליטים מושבע והופיע מספר פעמים בקול ישראל בתוכנית "הקול והכלי", בה הציגו אספני תקליטים את תקליטיהם והסבירו למאזינים על הפריטים השונים.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 נסים לוי, "רופאיה של ארץ ישראל, 1799-1948", ישראל: איתי בחור, 2008
- ^ פרופ' פאול נתן דל: מחלוצי הכירורגיה, מעריב, 15 באוגוסט 1988
- ^ העלאות בדרגה ומינויים אקדמיים באוניברסיטת תל־אביב | למרחב | 3 מאי 1966 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 0רופ' נתן-מחנך דור כירורגים בישראל | דבר | 11 דצמבר 1959 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ נב' מאיר תנותח מהר | מעריב | 17 יוני 1958 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מצבה של י | למרחב | 12 פברואר 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il