פאיזה אל-ח'ראפי
פאיזה מוחמד אל-ח'ראפי (בערבית: فايزة محمد الخرافي; נולדה בשנת 1946) היא מדענית כוויתית, חוקרת בתחום הכימיה ומתמחה בתחומי מדע הקורוזיה והנדסה. בין השנים 1993–2002 הייתה לנשיאת אוניברסיטת כווית (אנ'), בכך הייתה האישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד מפתח באוניברסיטה באזור המזרח התיכון. פאיזה אל-ח'ראפי זכתה בפרסים רבים על עבודתה בנושא קורוזיה; בעיה בעלת חשיבות בסיסית לטיפול במים ותעשיית הנפט.[1][2]
 | |
| לידה |
1946 (בת 78 בערך) כווית סיטי, כווית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת כווית |
| פרסים והוקרה |
פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2011) |
| בן או בת זוג |
Ali Thunayan Al-Ghanim |
| צאצאים |
Marzouq Al-Ghanim |
  | |
חיים אישיים עריכה
אל-ח'ראפי נולדה בשנת 1946 בכווית למשפחה מקומית ואמידה. לאל-ח'ראפי שני אחים גדולים: ג'אסם ונאסר.[3] מלבד היותה דמות בעולם המדעי, היא גם אם לחמישה ילדים. פאיזה אמרה כי האתגר העיקרי של חוקרות הוא למצוא את האיזון בין טיפול במשפחה לבין הקריירה שלהן. יתרה מכך, היא טוענת כי אפליה מגדרית במעגל המדעים עדיין קיימת, והיא מאמינה שניתן לצמצם אותה במידה רבה תוך מתן תמיכה רבה יותר לעובדות מחקר מדעי ברחבי העולם. בכל קיץ, היא טסה לבקר את עשרת נכדיה בבית על אגם ז'נבה, שווייץ, שם הם מתגוררים לעיתים קרובות.[2]
קריירה והשכלה עריכה
פאיזה אל-ח'ראפי קיבלה את התואר הראשון שלה מאוניברסיטת עין שמס בקהיר בשנת 1967. לאחר מכן היא למדה באוניברסיטת כווית, שם הקימה את המעבדה לחקר קורוזיה ואלקטרוכימיה. בשנת 1972 היא קיבלה את התואר השני ובשנת 1975 את הדוקטורט. בין 1975 ל-1981, היא עבדה כמוסמכת במחלקה לכימיה של אוניברסיטת כווית. לאחר שנים רבות של מאמצים, אל-ח'ראפי התמנתה לפרופסור באוניברסיטה בשנת 1987. לאחר שש שנים, אל-ח'ראפי מונתה לנשיאת האוניברסיטה, שם היא פיקחה על צוות של כ-1,500 איש ותקציב כספי של 200 מיליון דולר. יתרה מכך, כך היא גם קטפה את התואר האישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד בכיר באוניברסיטה במזרח התיכון.[1]
פעילות מחקרית עריכה
פאיזה אל-ח'ראפי קידמה מאוד את הפיתוח של תעשיות האנרגיה וזיקוק הנפט בארצה בשנים האחרונות באמצעות המחקר המדעי שלה על קורוזיה של מתכות. קורוזיה היא תגובת חמצון-חיזור של חומרים שונים, בעיקר של מתכות וסגסוגות עם חומרים מהסביבה. תהליך החמצון של המתכת מתרחש בשטח הפנים של החומר או בתוכו ובהשתתפות חמצן, מים, זיהומים באוויר, סביבה חומצית ומגע עם מתכות שונות. היא מחזיקה תיעוד של פרודוקטיביות[דרושה הבהרה] ברמה גבוהה במספר תחומים של מדע קורוזיה והנדסה כגון; ההתנהגות האלקטרוכימית של ונדיום, ניאוביום, אלומיניום וסגסוגות שלהם בהתאמה, קדמיום, נחושת, פליז, קובלט, מוליבדן ופלדת פחמן, אשר כולם נבדקו בתנאים מבוקרים. נוסף לכך, היא עבדה במספר מחקרים מרכזיים על השפעת קורוזיה על מערכות נפוצות במדינת כווית, כולל יחידות זיקוק נפט גולמי, מערכות קירור מנוע, מי ברז, טמפרטורת גיאותרמית בטמפרטורה גבוהה, קורוזיה במים מזוהמים כמו גם קורוזיה מתכת עקב זיהום.[4][5][1]
פעילות חברתית עריכה
פאיזה אל-ח'ראפי חברה במועצת המנהלים של קרן כווית למדעי ההתפתחות (KFAS). בשנת 1998 אל-ח'ראפי הצטרפה למועצת המנהלים של אוניברסיטת האומות המאוחדות. בשנת 2006 היא סייעה להקים את בית הספר הדו לשוני האמריקאי בכווית.[5]
פרסים עריכה
אל-ח'ראפי זכתה בפרס כווית בשנת 2006 במדעים יישומיים.[דרושה הבהרה] על עבודתה בנושא קורוזיה, בעיה בעלת חשיבות בסיסית לטיפול במים ותעשיית הנפט היא זכתה בשנת 2011 בפרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע. בשנת 2005 מגזין 'פורבס' פרסם את אל-ח'ראפי בכתבה "100 הנשים החזקות ביותר - נשים במזרח התיכון".[1]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1566736709000612?np=y מאמר של פאיזה אל-חראפי
- https://www.youtube.com/watch?v=nKNUXOlwhxc סרטון של אל-חראפי מסבירה על עבודתה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 פאיזה אל- חראפי, באתר All China Women's Federation (ארכיון)
- ^ 1 2 Middle Eastern Women To Watch, Forbes
- ^ מידע על משפחת אל- חראפי, באתר my heritage
- ^ מידע על קורוזיה
- ^ 1 2 Kuwait-MIT Center for Natural Resources and the Environment