פוסגן

תרכובת

פוסגן הוא תרכובת שנוסחתה המולקולרית COCl2, בחומר נעשה שימוש כנשק כימי במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמלחמת סין–יפן השנייה והוא משמש כריאגנט תעשייתי חשוב בייצור חומרי גלם לתרופות ותרכובות אורגניות אחרות. בריכוזים נמוכים ריחו כשל חציר או דשא קצוץ ובכמויות מזעריות הוא מופיע באופן טבעי מפרוק או שרפה של תרכובות אורגניות המכילות כלור.

פוסגן
שם סיסטמטי Carbonyl dichloride
שמות נוספים carbon dichloride oxide, carbon oxychloride, CG
כתיב כימי CCl₂O עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 98.92 גרם/מול
מראה גז שקוף
מספר CAS 75-44-5
צפיפות 1.432 (עבור נוזל ב0°C) גרם/סמ"ק
מצב צבירה גז
מסיסות מתפרק במים
ממסים מסיס בבנזן, טולואן וחומצת חומץ
טמפרטורת היתוך 118- °C
-155.15 K
טמפרטורת רתיחה 8.3 °C
281.45 K
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבנה

עריכה

כפי שחוזה מודל VSEPR המולקולה מישורית וגודל הזווית כלור־פחמן־כלור הוא 111.8°. אורך הקשר הכפול C=O הוא 1.18Å ואורך הקשר C-Cl הוא 1.74Å.

ייצור

עריכה

בתעשייה מייצרים פוסגן בתגובה של פחמן חד־חמצני (CO) עם גז כלור כשפחם פעיל משמש כזרז:

  •  

התגובה היא אקסותרמית. שינוי האנתלפיה הוא   ולכן הריאקטור חייב להיות מקורר. מעל ל־200°C הפוסגן מתפרק שוב ל־CO ולכלור קבוע שיווי המשקל ב־300K‏ Keq(300K) = 0.05. בשל בעיות בטיחות, פוסגן כמעט תמיד מיוצר ונצרך באותו מפעל. התפוקה העולמית של החומר עמדה בשנת 1989 על 2.74 מיליון טון.

שימושים

עריכה

השימוש העיקרי בפוסגן הוא בייצור איזוציאנטים - תרכובות מהצורה R-N=C=O כדוגמת מתיל דיפניל דיאיזוציאנט (MDI) המשמש ליצור פוליאוריתן. איזוציאנטים מפיקים בתגובה של אמין עם פוסגן.

  •  

בייצור פוליקרבונט מגיבים פוסגן עם ביספנול A

  •  

רעילות

עריכה

רעילותו הגבוהה של פוסגן נובעת מהתגובה של החומר עם חלבונים בנאדיות הריאה המונעת חילופי גזים ומביאה לחנק. פוסגן מגיב עם קבוצות אמין ויוצר קשרים צולבים בין שרשראות חלבון. סף זיהוי הריח באוויר - 0.4ppm גבוה פי 4 מערך החשיפה התעשייתי המותר (TLV).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פוסגן בוויקישיתוף