פורטל:אמריקה הלטינית/ציטוט נבחר/24

האל כאן אכן מורגש והנשמה של מדיין - שכל עוד אני חי לא מתה - זורמת הלאה באמצעות דברי ובאמצעות מאה וכמה המושלים שהיו לאנטיוקיה, לתקופות לא רציפות, כמו דון פדרו חוסטו בריו שעומד שם עדיין בחוץ, בפארק שלו, בפסל שלו, מופגז על ידי היונים השובבות וחסרות רגשי הכבוד שמתעלמות ממנו ומכל היתר. או כמו דון רקרדו דה וייה שאני מוכן להתערב שלא שמעת עליו מעולם. אני דווקא כן שמעתי עליו, אני מכיר אותו. אני יודע על מדיין יותר משבלזק יודע על פריז, ואני לא ממציא: אני הולך וגווע עם העיר

— "המדונה של הרוצחים" מאת פרננדו ואייחו (עברית: עינת טלמון)