התורה שבע"פ מדברת בהתאם לרוח ולאמת, גם כשנדמה שהיא מחטטת בפסוקים ובאותיות של התורה שבכתב. היא מוציאה מתוכה את משמעותה האתית, כמובנו האחרון של האנושי, ואפילו של הקוסמי. — עמנואל לוינס, מן הקודש לקדוש, גב הספר (1977)
התורה שבע"פ מדברת בהתאם לרוח ולאמת, גם כשנדמה שהיא מחטטת בפסוקים ובאותיות של התורה שבכתב. היא מוציאה מתוכה את משמעותה האתית, כמובנו האחרון של האנושי, ואפילו של הקוסמי.
