בעקבות הפעלת קו ספינות הדואר של אדמונד דומר (אנ') ב-21 באוקטובר 1702, אשר קישר בין בריטניה לאיי הודו המערביים, מונה תומאס ווד (Thomas Wood) למשרת סגן מנהל הדואר של האי ג'מייקה. ווד החזיק במשרתו ככל הנראה עד 1711[1].
צ׳ארלס ג׳יימס פיליפס (אנ') רכש את חברת סטנלי גיבונס (אנ') תמורת סכום של 25 אלף לירות שטרינג. אדוארד סטנלי גיבונס (אנ'), שהקים את בית העסק למסחר בבולים ולהוצאה לאור של פרסומים בולאיים בשנת 1861, המשיך לשמש כיושב ראש של החברה וצ'ארלס פיליפס התמנה למנכ"ל.
בעקבות עסקה שנחתמה בין ג'. סי. רוברטסון (J. C. Robertson), מנהלה של חברה מסחרית שפעלה באי בורנאו, ובין הסולטן האשים (אנ') מברוניי, הונפקה סדרה בת עשרה בולים מקומיים. ניתן היה לשלם באמצעות בולים אלו עבור מכתבים שנשלחו לבתי הדואר של לבואן וסראוואק, אולם היה צורך להוסיף בולים של לבואן כדי לשלוח מכתבים לאזורים רחוקים יותר.
העיתון הבריטי הדיילי מייל נתן במהלך החודשים יולי ואוגוסט חסות לטיסות ראווה של מטוס ימי לאורך חופי בריטניה. גלויות מצוירות ועליהן תמונות המטוס (פרמן הפ14 (אנ')) והטייס (אנרי פרמן), אשר הוכנו במיוחד להובלה בטיסות אלו, נמכרו לציבור כאמצעי למימון הטיסות. בשלב מסוים אסר מנהל הדואר הבריטי להטיס את דברי הדואר בטענה שמדובר במונופול ממשלתי, אולם הוא התיר לקבל למשלוח בבתי הדואר את הגלויות שכבר הוטסו.
זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה לכד הצי הבריטי ספינה גרמנית שהפליגה לקמרון ועל סיפונה משלוח של בולי דואר שנועדו למושבה הגרמנית. לאחר כיבושה של קמרון על ידי הכוחות הבריטים באפריקה, הונפקו בולים מיוחדים עבור השטח הכבוש. לצורך ההנפקה נעשה שימוש בבולים שנתפסו מספר חודשים קודם לכן, תוך הוספת הדפס רכב עם הכיתוב C.E.F. (ראשי תיבות של המשפט Cameroon Expeditionary Force).
דואר קנדה הכניס לשימוש מכונות חדשות לחירור האותיות O.H.M.S בבולים הרשמיים שנועדו לשימוש גורמי הממשל. מכונות אלו החליפו ציוד ישן יותר שהותקן בשנת 1923. הבולים שחוררו על ידי המכונות החדשות ניתנים לזיהוי על ידי כך שגובה האותיות H ו-M הוא ארבעה חורים, בעוד שבדגם הקודם אותיות אלו היו בגובה חמישה חורים.
דואר ארצות הברית השלים סדרה של ניסויים לשימוש במכונות ביול על מנת להטביע חיובים מסוג "דמי דואר" על מכתבים. זמן קצר לאחר מכן נרכשו והותקנו 50 מכונות ביול בבתי דואר שונים ברחבי ארצות הברית.