שירות ספינות דואר קבוע החל לפעול במסלול מעגלי בין בריטניה ובין המושבות הבריטיות באזור הים הקריבי וחופי היבשת הקרובים אליו. ספינת דואר הפליגה אחת לחודש מנמל פלמות' (אנ') שבאנגליה ופקדה בדרכה את אנטיגואה שבאיי ליווארד, קינגסטון שבג'מייקה, פנסקולה (אנ') וסיינט אוגוסטין בפלורידה ואת צ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית. משם הפליגה ספינת הדואר חזרה לנמל פלמות'. עם הזמן התברר כי הקו ארוך מידי, והוא פוצל תחילה לשניים (ספינה אחת הפליגה לאנטיגואה וג'מייקה וספינה אחרת יצאה מג'מיקה לנמלי פלורידה וקרוליינה הדרומית) ולאחר מכן לשלושה (ספינה נפרדת יצאה מפלמות' אל נמלי סיינט אוגוסטין וצ'ארלסטון).
שירות דואר עירוני נוסד בברלין. העיר חולקה ל-36 רבעים ונקבעו בה 60 נקודות למסירת דברי דואר. השירות העסיק 40 דוורים לחלוקת הדואר, ואפשר לשולח לשלם מראש עבור המשלוח או לחייב את הנמען לשלם עם מסירת המכתב.
הקונסוליה הבריטית הקימה בעיר אנטננריבו, בירת האי מדגסקר, את "שירות הדואר הבריטי הפנים יבשתי" (British Inland Mail). בולים מיוחדים הונפקו על מנת לשלם עבור שירות הרצים שהובילו את דברי הדואר אל עיר הנמל וטומנדרי (אנ'), שם הועמסו על ספינה, הושטו אל נמל דרבן שבדרום אפריקה, ונמסרו לבית הדואר להמשך משלוח. שירות הדואר הבריטי הפנים יבשתי הפסיק לפעול בספטמבר 1895.
