פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/12

לנַפּחֻררֻעַ מלך מצרים אחי, חתני אשר או[הב]ני ואשר אני אוהבו. אמור: כה (אמר) תֻשרַתַ מלך מיתני... אשר לפִּרסִ ולתֻלֻבּרִ שליחַי, שלחתי אותם אל אחי במהרה, ואמרתי להם למהר מאוד, שלחתי אותם בליווי מועט. קודם לכן אמרתי את הדבר הזה לאחי: "אני אחזיק פה את מַנֶ, השליח של אחי, עד אשר ישחרר אחי את שליחַי והם יבואו אלי". ועתה, אחי כלל וכלל אינו מרשה להם ללכת, ושם אותם תחת משמר כבד. הם אינם ציפורים. היכולים הם לעוף ולברוח? אחי, אשר לשליחים, מדוע הוא מוטרד? מדוע האחד אינו יכול ללכת במישרין אל האחר, ואינו יכול לשמוע על אודות שלומו של רעהו, למען נשמח מאוד מאוד יום יום. לו ישחרר [אחי] את שליחַי במהרה, למען אשמע עתה על אודות שלומו של אחי… — מכתבי אל עמארנה, מכתב מספר 28 תֻּשרַתַ מלך מיתני שלח מכתב לחתנו נַפּחֻררֻעַ (הוא אחנתון) מלך מצרים, אשר אחת מנשותיו הייתה תַדֻחֶבַּ, בתו של תֻּשרַתַ. הוא מעלה את שאלת מאסרם של שני שליחיו, פִּרסִ ותֻלֻבּרִ, אשר מסיבה לא ברורה נעצרו על ידי מלך מצרים והושלכו לכלא, כל אחד בנפרד. תֻּשרַתַ הודיע כי כתגובה הוא עצר את מַנֶ, השליח המצרי, והוא מציע עסקה של חילופי שליחים.

מכתבי אל עמארנה מכתב מספר 27