פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/34

לנִפְּחֻרֻרֵעַ המלך הגדול, מלך מצרים, אחי אמור: כה אמר אשוראֻבַּלִט מלך אשור, המלך הגדול אחיך... הזהב בארצך עפר הוא, אוספים אותו (מן האדמה) מדוע הוא נותר אצלך? התחלתי לבנות ארמון חדש. שְלח לי את כל הזהב (הדרוש) לעיטורו. כאשר אבי אשורנַדִנאַחֶ כתב למצרים, שלחו לו 20 כיכר זהב כאשר מלך חַנִגַלבַּת כתב לאביך ל[מצרים], הוא שלח לו 20 כיכר זהב. [עתה] אני [שווה] למלך חַנִגַלבַּת אבל שלחת לי רק [שבור] זהב. ואף את הוצאות הדרך של שליחַי אין זה שווה. אם כוונותיך באמת לידידות יפה שְלח לי זהב רב. — מכתבי אל עמארנה מכתב מספר 16 מלך אשור אשוראֻבַּלִט הראשון יצר קשר עם אחנתון מלך מצרים. הוא שלח אליו מספר מתנות מלכותיות, והתאכזב כשלא זכה, לדעתו, לגמול מתאים. מלכים אחרים, דוגמת מלך אשור אשורנַדִנאַחֶ ומלך חַנִגַלבַּת (שמה של מיתני בשפה האשורית), שיצרו קשר עם המצרים זכו לקבל במתנה 20 כיכר זהב (600 ק"ג), ואילו הוא קיבל ככל הנראה הרבה פחות מזה. מן המכתב הכועס ששלח אשוראֻבַּלִט הראשון ניתן להבין כי מימון של שליח בינלאומי היה עניין יקר מאוד, ומלך אשור ציפה למתנות בהיקף שיצדיק את עלות שמירת הקשר עם מצרים הרחוקה.

מכתבי אל עמארנה מכתב מספר 15