פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/84

לנִפְּחֻרֻרֵעַ המלך הגדול, מלך מצרים, אחי אמור: כה אמר אשוראֻבַּלִט מלך אשור, המלך הגדול אחיך. כאשר ראיתי את שליחך שמחתי מאוד. אכן שליחך אצלי, והם נהנים מהכנסת אורחים יפה... (אתה תוהה) ששליחיך התמהמהו (בדרך) אליך? הַסֻּתֻ מדריכיהם מתו. עד שכתבתי ועד שהובאו אלי סֻתֻ – מדריכים (אחרים), [עיכב]תי אותם (אבל) את שליחַי לא יעכבו! מדוע שליחי נאלצים להישאר תמיד חשופים לשמש? אם עמידה בחוץ בשמש מביאה תועלת למלך, יעמוד נא (השליח) בשמש וימות נא, ותהיה תועלת למלך עצמו! האם משאירים את שליחַי בחיים? ממיתים אותם בשמש!

מכתבי אל עמארנה מכתב מספר 16

במכתב ששלח אל נִפְּחֻרֻרֵעַ (הוא אחנתון) מלך מצרים קובל אשוראֻבַּלִט הראשון מלך אשור על היחס הרע לו זוכים שליחיו בחצר מלך מצרים. לדבריו, השליחים של אחנתון נהנים באשור מהכנסת אורחים יפה, בעוד שליחיו נאלצים לעמוד בשמש היוקדת. בטון מאיים דורש אשוראֻבַּלִט הראשון ששליחו לא יעוכב על ידי המצרים, וזאת למרות שהוא עצמו עיכב את שליחי מלך מצרים בתירוצים שונים (מורי הדרך של השליחים מתו... לקח זמן רב לאתר מורי דרך אחרים...). מן המכתב ניתן ללמוד על הסכנות להן היו נתונים השליחים שהובילו את המסרים בין חצרות המלכים בעולם העתיק.[1]

מכתבי אל עמארנה
מכתב מספר 15

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום. אנשים. אירועים. יצירות, פרק 106 – דברי הימים: נמוך קומה מלא עורמה – על תקופת אל עמארנה. חלק ב'