פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/96

"טוב יהיה אם אדע מה אנו מחפשים," העיר בנסון. סוואנסון הפנה את מבטו אלי.

"רק אלוהים יודע," אמרתי. "כל דבר וכל חפץ. דבר אחד ודאי: לא תמצא אקדח. שים לב במיוחד לסימון הכפפות. כשנחזור לבריטניה, נמסור אותן לבדיקת עקבות אבק שריפה, שנשארו אולי אחרי היריות."

"במקרה שמישהו הביא חפץ גדול יותר מבול דואר, אני אמצאנו," הבטיח בנסון.

בספר ההרפתקאות שנכתב בשנת 1963 תוארו עלילותיהם של ד"ר נייל קארפנטר, קצין הריגול הנגדי הבריטי, ושל צוות הצוללת הגרעינית האמריקאית "דולפין". הם הפליגו אל לב כיפת הקרח הארקטית על מנת להציל את צוות המדענים של תחנת המחקר הבריטית "זברה" שעלתה באש. לאחר שהצליחה הצוללת לאתר את תחנת המחקר השרופה ולהבקיע את דרכה מבעד לשכבת הקרח העבה, התברר כי השריפה פרצה עקב חבלה מכוונת, וכי אחד או יותר מניצולי תחנת המחקר הוא רוצח ומחבל.

המשך העלילה מתמקד בניסיונותיהם של ד"ר קרפנטר ואנשי צוות הצוללת "דולפין", וביניהם הקברניט קומנדר ג'יימס סוואנסון ורופא הצוללת ד"ר בנסון, לגלות את זהותם של הרוצחים שנאספו אל הצוללת. הם מחפשים בין חפציהם של הניצולים בניסיון לאתר רמזים שיחשפו את הפושעים.

את יסודיות החיפוש בחר המחבר לתאר תוך שימוש בביטוי "גדול יותר מבול דואר"[1], ביטוי המבוסס על היותו של בול הדואר חפץ קטן, נפוץ ומוכר, בעל גודל סטנדרטי, המשמש כקנה מידה להערכת גודל של חפצים.

כריכת הספר "תחנת זברה אינה עונה"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אליסטייר מקלין, תחנת זברה אינה עונה, הוצאת מ. מזרחי, תל אביב, 1974, עמ' 159.