כָּל הַיָּמִים הִנָּךְ רוֹחֲפָהגֵּאָה, קַלָּה מוּל הַשֶּׁמֶשׁוְכַנְפֵי צְעִיפֵךְ הַתָּכֹלאַט תִּרְעַדְנָה בָרוּחַ.אַךְ בַּלֵּילוֹת,בַּעֲבֹר מִרְכֶּבֶת הַדֹּאַרבִּרְחוֹבוֹת כְּפָרֵךָ הַנָּמִים,צוֹלְלִים זוֹגֶיהָאֶל חַלּוֹנֵךְ הָעֵר. — כָּל הַיָּמִים הִנָּךְ רוֹחֲפָה, מאת: דוד פוגל
כָּל הַיָּמִים הִנָּךְ רוֹחֲפָהגֵּאָה, קַלָּה מוּל הַשֶּׁמֶשׁוְכַנְפֵי צְעִיפֵךְ הַתָּכֹלאַט תִּרְעַדְנָה בָרוּחַ.אַךְ בַּלֵּילוֹת,בַּעֲבֹר מִרְכֶּבֶת הַדֹּאַרבִּרְחוֹבוֹת כְּפָרֵךָ הַנָּמִים,צוֹלְלִים זוֹגֶיהָאֶל חַלּוֹנֵךְ הָעֵר.
הסבר[1]
