פורטל:השואה/ערך נבחר/11

ישראל קסטנר (1906 - 15 במרץ 1957). חבר ועד ההצלה בבודפשט בזמן השואה. נרצח בתל אביב בשנת 1957.

ב-1943, נתמנה קסטנר ליו"ר ועד ההצלה בהונגריה. קסטנר יצר קשרים עם הגרמנים, ומ–1944 היה בקשר עם אדולף אייכמן. הוועד הציע לגרמנים לקבל סחורות ו–10,000 משאיות ממדינות נייטרליות תמורת הצלת יהודים. קסטנר ביקר בגרמניה ובשווייץ, ובעקבות פעילותו שוחררו ממחנה ברגן-בלזן 1,684 יהודים והועברו לשווייץ.

ב-1947 עלה קסטנר לארץ ונתמנה לדוברו של השר דב יוסף במשרד המסחר והתעשייה. בסוף 1952, האשים מלכיאל גרינוולד את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה. דב יוסף אילץ את קסטנר להגיש תלונה נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה. המשפט בגלגוליו השונים, שבמהלכו הפך קסטנר למעשה ממאשים לנאשם, עד שקיבל את הכינוי "משפט קסטנר", נמשך 4 שנים. השופט הלוי מצא את קסטנר אשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה ובהצלת פושע המלחמה קורט בכר מעונשו. פסק הדין גרם לזעזוע במדינה ובעולם היהודי. ב-4 במרץ התנקשו שלושה צעירים בחיי קסטנר. קסטנר נפצע באורח קשה וב-15 במרץ מת מפצעיו. ב-17 בינואר 1958, טיהר בית המשפט העליון את שמו של קסטנר.

לערך המלא