תקופת קוֹפוּן (יפנית: 古墳時代) היא תקופה בהיסטוריה של יפן שנמשכה בערך משנת 250 ועד שנת 583, ובאה לאחר תקופת יאיואי. מקור שמה של התקופה הוא במילה היפנית לתלי הקבורה שנבנו בתקופה זו. תקופת קופון ותקופת אסוקה לעיתים נכללות יחד תחת תקופת יאמטו. התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר ביפן מתוארך לתקופת קופון, אך מכיוון שכרונולוגיית האירועים ומקורותיהם אינם אמינים דיים, מרבית מחקר התקופה מתבססת על ממצאים ארכאולוגיים.
בתחום הפוליטי, בתקופה זו השתלט אחד מראשי השבטים שישבו באזור על מערב הונשו ועל החצי הצפוני של קיושו, תהליך שבסופו נוסדה המשפחה הקיסרית. ייתכן שתלי הקבורה בטנגשימה ושני מקדשי שינטו עתיקים ביקושימה סימנו את גבולות המדינה החדשה.