קדוש מגן
קדוש מגן של קבוצת אנשים מסוימת, בכנסיות נוצריות המאמינות בתיווך על ידי קדושים, הוא קדוש נוצרי שלו יחס מיוחד אל אותה קבוצה והחברים בה, והנחשב לקשוב יותר לתפילותיהם של אנשים אלה. קדוש מגן מקושר פעמים רבות למקומות גאוגרפיים - ממדינות, דרך ערים כפרים או רבעים ועד אתרים ספציפיים (כגון בית תפילה כלשהו או אתר טבע), למקצועות או עיסוקים (חיילים, בנאים, כוורנים, יוצקי שעווה וכו'), חולים במחלה או בעלי מום, ולקבוצות אחרות. קדושים מגנים רבים מופקדים על בריאותם של בעלי חיים (חיות בית, צאן, דבורים וכו'), אם כי ברור שהכוונה היא כי הם קשובים לבעליהם.
הקשר בין קדוש מגן לבין נושא פטרונותו עשוי לנבוע ממאפיינים שונים:
- מאפיינים הקשורים בחייו – מקום לידתו, מותו או קבורתו, אזור פעולתו, עיסוקו, אופן מותו, (בדרך כלל בשל אמונתו הדתית) ועוד. לדוגמה פטריק הקדוש שפעל באירלנד הוא הקדוש המגן של מדינה זו ועמה; לוצ'יה הקדושה מסירקוזה היא הקדושה המגנה של סירקוזה בה נולדה ומתה.
- באגדות ומסורות שנקשרו בו. לדוגמה, דיוניסיוס הקדוש שצעד כשהוא אוחז בראשו הערוף ברחובות פריז, הוא מגנם של הסובלים מכאב ראש.
- על דרך של היקש או קביעה של מוסדות הכנסייה. לדוגמה פיאכריוס הקדוש (Fiachrius), מגנם של נהגי המוניות, נקבע ככל הנראה ככזה בשל כך שמוניות המרכבה הראשונות בפריז, חנו מחוץ למלון Hotel de Saint Fiacre בעיר הנושא את שמו. אגאתה הקדושה, אשר שדיה נכרתו בעת עינוייה, הפכה ככל הנראה בדרך של היקש גם למגנתם של יוצקי הפעמונים.
- קביעה שרירותית לחלוטין. לדוגמה, גאורגיוס הקדוש הוא הקדוש המגן של יחידות גאוגרפיות ולאומיות שונות שלא היה בהן מימיו (אנגליה, קטלוניה, מוסקבה ועוד).
יום חגו של קדוש מגן מצוין פעמים רבות על ידי אלה שהקדוש הוא מגנם, והדבר נכון במיוחד במקרה של קדוש מגן לאומי, שיומו הופך ליום חג לאותו לאום.
תופעה דומה של קישור בין ישות אלוהית לבין קבוצת בני אדם מוכרת גם בדתות לא מונותאיסטיות ורווחה עד מאוד במיתולוגיה היוונית (דוגמה אחת מני רבות היא האלה אתנה שהייתה האלה המגנה של אתונה העתיקה), וברומא העתיקה שם רווחו אלי בית ומשפחה, ואלים אשר הופקדו על תחום מסוים (לדוגמה יאנוס שהופקד על שערים, דלתות, זמן ועוד).
קישורים חיצוניים
עריכה- קדוש מגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)