פטרנליזם
התערבות בעניינו של אדם, תוך התעלמות מרצונו, מתוך כוונה להיטיב איתו או להגן עליו
פטרנליזם הוא התערבות של מדינה, מוסד, קבוצת אנשים או פרט מסוים בענייניו של פרט אחר כנגד או בלי קשר לרצונו, בכוונה להיטיב עם האחר או להגן עליו מפני פגיעה. יסוד עיקרי בפטרנליזם הוא הגבלת החופש או האוטונומיה של הפרט ואף כפייה ממש של פעולות. פטרנליזם עשוי גם לבוא לידי ביטוי בהטעיה מכוונת של האחר על מנת לגרום לו לפעול באופן הרצוי על ידי המטעה.
הפטרנליזם חורג מהשיטה האינדיבידואליסטית, עליה מושתת הכלכלה הקלאסית, ולפיה כל פרט הוא השופט הטוב ביותר של טובתו הוא, ומבטא גישה של עליונות.
מקור המושג בתפיסה של מערכת משפחתית בה האב (Pater) נתפס כרציונלי יותר מהאם והילדים, ולכן ראוי לכפות עליהם את דעותיו.
צורות
עריכה- פטרנליזם "צר" מול "רחב" – פטרנליזם צר מתייחס לפטרנליזם המופעל על ידי המדינה ושלוחיה בלבד (חקיקה, מערכת המשפט וכיוצ"ב), פטרנליזם רחב מתייחס לכל התייחסות פטרנליסטית שהיא (למשל, בית חולים המונע ממטופל מידע רפואי הרלוונטי למצבו).
- פטרנליזם "רך" – התערבות המיועדת להגן מפני פעולה שאינה מודעת. דוגמה: הצבת שלט המזהיר בפני רחצה בחוף ים בשל סכנת מערבולות.
- פטרנליזם "קשה" – שלילת חופש הבחירה. בדוגמה הנ"ל, למשל, באמצעות הצבת כוחות שיטור המונעים כניסה למים.
- פטרנליזם "טהור" – שלילת החירות או האוטונומיה נעשית רק על האדם או קבוצת האנשים המוגנים.
- פטרנליזם "לא טהור" – קבוצת האנשים שחירותם או האוטונומיה שלהם נפגעת במידה מסוימת רחבה יותר מקבוצת האנשים עליהם נועדה הפעולה להגן.
- פטרנליזם "מוסרי" – פעולה המיועדת לקדם את ההתנהגות המוסרית של אנשים גם אם לא תשפר את רווחתם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ג'רלד דוורקין, פטרנליזם, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
- אסף ש. בונדי, פטרנליזם | מחשבות קורונה, מפתח 15, 2020, עמ' 175–179
- קלרטה טרגר, לפעמים צריך מבוגר אחראי, באתר "אלכסון", 3 בינואר 2016
- פטרנליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פטרנליזם, דף שער בספרייה הלאומית