פטר וייס

פטר וייס
Peter Ulrich Weiss
לידה	8 בנובמבר 1916; Nowawes, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	10 במאי 1982 (בגיל 65); סטוקהולם, שוודיה
מדינה	שוודיה, גרמניה, צ'כוסלובקיה, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	נורה בגרבנינגספלאצן
מקום לימודים	אוניברסיטת וסטמינסטר, האקדמיה לאמנויות יפות בפראג
שפות היצירה	שוודית, גרמנית
יצירות בולטות	Die Ästhetik des Widerstands, מארה סאד, Leavetaking, Fluchtpunkt
תקופת הפעילות	1947–1982 (כ־35 שנים)
בן או בת זוג	Gunilla Palmstierna-Weiss (1964–1982); Helga Henschen; Carlota Dethore ;
צאצאים	Nadja Weiss
פרסים והוקרה	פרס ביכנר (1982); פרס SWR-Bestenliste (1981); פרס היינריך בל (1981); פרס שארל ויון בשפה הגרמנית (1962); פרס היינריך מאן (1966); הפרס הספרותי של ברמן (1982) ;

ערך זה עוסק בסופר ומחזאי גרמני. אם התכוונתם לראש המועצה המקומית גזר, ראו פטר וייס (פוליטיקאי).

פטר וייס (בגרמנית: Peter Weiss) ‏ (8 בנובמבר 1916 נויבבלסברג ליד ברלין - 10 במאי 1982, סטוקהולם), סופר ומחזאי גרמני ממוצא יהודי למחצה. את מרבית חייו הבוגרים העביר בשוודיה, שאליה היגר מאימת הנאצים. עבודתו מושפעת בצורה עמוקה מחוויית ההגירה הכפוייה שלו ממולדתו גרמניה. בין יצירותיו המפורסמות ביותר המחזות "מארה סאד" ו"החקירה" והרומן הפוליטי עב-הכרס "האסתטיקה של ההתנגדות".

מיצירתו שראתה אור בעברית

החקירה, (Die Ermittlung) (1965), מחזה, מגרמנית: עדנה קורנפלד, חמו"ל, תשכ"ח 1968.
הצל של גופו של העגלון (1960), "מיקרו-רומאן", מגרמנית אילנה המרמן, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תשל"ח 1978. תרגום חדש של אילנה המרמן ראה אור ב-2016 בסדרת "הספרייה הקטנה", הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה.
מארה סאד, "סיפור רדיפתו ומותו של ז'אן-פול מארה. כפי שהוצג על ידי להקת השחקנים של בית-המרפא בשארנטון בהדרכתו של מר דה סאד" (1962-5), מחזה בשתי מערכות, מרכז ישראלי לדרמה, תשמ"ב 1982. יצא לראשונה כמחזה בעברית 1960.
פרידה מן ההורים (Abschied von den Eltern) (1961), נובלה אוטוביוגרפית, מגרמנית: אילנה המרמן, עם עובד, תשמ"ז. 1988.

מדיה וקבצים בנושא פטר וייס בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


לידה	8 בנובמבר 1916 Nowawes, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	10 במאי 1982 (בגיל 65) סטוקהולם, שוודיה
מדינה	שוודיה, גרמניה, צ'כוסלובקיה, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	נורה בגרבנינגספלאצן
מקום לימודים	אוניברסיטת וסטמינסטר, האקדמיה לאמנויות יפות בפראג
שפות היצירה	שוודית, גרמנית
יצירות בולטות	Die Ästhetik des Widerstands, מארה סאד, Leavetaking, Fluchtpunkt
תקופת הפעילות	1947–1982 (כ־35 שנים)
בן או בת זוג	Gunilla Palmstierna-Weiss (1964–1982) Helga Henschen Carlota Dethore
צאצאים	Nadja Weiss
פרסים והוקרה	פרס ביכנר (1982) פרס SWR-Bestenliste (1981) פרס היינריך בל (1981) פרס שארל ויון בשפה הגרמנית (1962) פרס היינריך מאן (1966) הפרס הספרותי של ברמן (1982)