פטר יורק פון וארטנבורג
גראף פטר יורק פון וארטנבורג (גרמנית: Peter Yorck von Wartenburg; 13 בנובמבר 1904 – 8 באוגוסט 1944), מהמתנגדים לשלטונו של היטלר בגרמניה, מראשי קשר העשרים ביולי להפלת המשטר הנאצי.
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1904 Oleśnica Mała, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
8 באוגוסט 1944 (בגיל 39) כלא פלצנזה, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| השכלה |
אוניברסיטת בון |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יורק נולד למשפחה אריסטוקרטית, בעלת מסורת צבאית. כשהתבגר למד משפטים וכלכלה, ועבד בשירות המדינה, זמן מה כעוזר למפקח על המחירים ברייך.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קיבל מינוי כקצין זוטר, ולחם בפולין, ולאחר מכן שימש בתפקיד מטה בעל אופי כלכלי בברלין.
בשנת 1940 פגש את הלמוט ג'יימס פון מולטקה, והתיידד עמו. סביב השנים החל מתאסף חוג של אנשים בעלי רעיונות דומים - התנגדות למשטר הנאצי, ורצון להגיע למשטר אידיאלי. החוג נקרא "חוג קרייזאו" על שם אחוזתו הכפרית של מולטקה, בה נערכו השיחות.
אם כי "חוג קרייזאו" היה בעל אופי של מועדון רעיוני, ולא של ארגון ממשי להפלת המשטר, נקט וארטנבורג גם בצעדים מעשיים. בן דודו הוא הגראף קלאוס שנק פון שטאופנברג שעמד בראש קשר העשרים ביולי לרציחת היטלר. וארטנבורג התקרב לחוגי הקושרים בשורות הצבא, וסוכם כי אם יצליח הקשר יקבל את המינוי של מזכיר המדינה במשרד הקנצלר (הקנצלר עצמו אמור היה להיות ד"ר קרל פרידריך גרדלר).
הקשר, שיצא לפועל בניסיון להרוג את היטלר באמצעות פצצה ב-20 ביולי 1944, נכשל, והקושרים נתפסו, ובהם וארטנבורג. במשפטו בפני בית הדין העממי, גוף מעין משפטי שמטרתו הייתה לגזור על המתנגדים למשטר עונש מוות תוך השפלתם בהליך שכולו צעקות, הופיע בצורה מכובדת, וניסה לשאת נאום בגנות הנאציזם, ולהתריע על שואת היהודים, אך נקטע בצעקות על ידי אב בית הדין רולנד פרייזלר. וארטנבורג נידון למוות, ונתלה עוד באותו היום 8 באוגוסט 1944 באופן ברברי על מיתרי פסנתר שנקשרו לוו קצבים. התלייה הוסרטה והוקרנה להנאתו הסדיסטית של אדולף היטלר.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי - הקשר נגד היטלר, מערכות, 1987.
- דני אורבך, ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר, הוצאת ידיעות אחרונות
