פתיחת התפריט הראשי

פיברובלסט (Fibroblast), או תא סיב, הוא תא ברקמת החיבור המייצר ומפריש החוצה את אבני הבניין היוצרות את המטריצה החוץ-תאית של הרקמה. אבני בניין אלה כוללות הן את הרכיבים הסיביים, שעמם נמנים בעיקר הקולגן והאלסטין, והן את הרכיבים הבלתי סיביים הבונים את חומר היסוד, לדוגמה פרוטאוגליקנים וגליקופרוטאינים. הפיברובלסטים הם התאים השכיחים ביותר ברקמת החיבור.

פיברובלסט
fibroblastus
שיוך תא
מזהים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה H2.00.03.0.01002 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A11.329.228 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D005347 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פיברובלסטים מסוג 3T3 שמקורם בעובר עכבר.

מקורו של הפיברובלסט הוא במזנכימה, רקמת החיבור העוברית, ובהשפעת גורמי גידול, כמו למשל FGF, הוא מתחלק ומתמיין. באדם הבוגר הפיברובלסטים כמעט שאינם מתחלקים, אם כי חלוקה כן נמשכת כאשר יש צורך בפיברובלסטים נוספים בעת ריפוי פצעים.

התא הפיברובלסטי הוא בעל גרעין אליפטי וגדול עם גרעינון בולט. לתא שלוחות ציטופלזמטיות המתפזרות לכל הכיוונים, והוא משופע ברשתית תוך-פלזמית מחוספסת ומכיל מערכת גולג'י מפותחת.

מבחינים בין פיברובלסט במצבו הפעיל לבין פיברובלסט בתקופת מנוחה, הנקרא אז פיברוציט ואשר מתמיין מהפיברובלסט ושונה ממנו מורפולוגית. הפיברוציט קטן יותר מהפיברובלסט ולו צורת כישור. מספר השלוחות הציטופלזמטיות שלו קטן יותר, גרעינו מוארך, קטן יותר וכהה יותר מזה של הפיברובלסט, ויש לו פחות רשתית תוך-פלזמית מחוספסת.

בעת פציעה של רקמה אשר איננה מתחלקת, נכנסת רקמת החיבור, ועמה הפיברובלסטים, לחלל שנפער ויוצרת צלקת. בריפוי הפצע מעורבים בעיקר התאים הפיברובלסטיים, ויש אף חזרה של פיברוציטים למצב פעיל, תוך כדי הפיכה חזרה לפיברובלסט.

לקריאה נוספתעריכה

  • Anthony L. Mescher, Junqueira's Basic Histology, 12th Edition, McGraw-Hill, pp. 86-87, ISBN 978-0-07-160431-4

קישורים חיצונייםעריכה