פייר גניירצרפתית: Pierre Gagnaire; נולד ב-9 באפריל 1950 באפינס) הוא שף צרפתי ידוע.

פייר גנייר
Pierre Gagnaire
לידה 9 באפריל 1950 (בן 74)
Apinac, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אקארט ויציקמן (2020)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (2 במאי 2017)
  • אביר במסדר ההצטיינות החקלאית
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
www.pierre-gagnaire.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גנייר הוא השף הראשי והבעלים של המסעדה הקרויה על שמו ברחוב בלזק 6 בפריז. גנייר הוא שף פורץ דרך שעומד בחוד החנית של תנועת הפיוז'ן. החל את הקריירה שלו בסנט אטיין, שם הוא זכה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום, הוא שבר את המוסכמות של הבישול הצרפתי הקלאסי, שם הוא הציג צירופים לא שגרתיים של ריחות, טעמים, מרקמים ומרכיבים. השפעת בישולו ניכרה ברחבי תבל. מסעדתו בסנט אטיין פשטה את הרגל והוא הקים מסעדה חדשה בפריז. המסעדה הציגה בישול חדשני, אך מתון מעט יותר מקודמתה והיא זכתה בשלושה כוכבי מישלן ובתשע עשרה נקודות במדריך הגו מיו (המסעדה מחזיקה בשלושה כוכבים עד היום (2011)). גנייר הוא גם בעלים משותף והשף הראשי של מסעדת סקטץ' בלונדון, קומפלקס של שלוש מסעדות, היוקרתית שבהן ה-lecture room מחזיקה בשלושה כוכבים במדריך המישלן האדום. ב-2005 שתי המסעדות דורגו בין העשרים הטובות בעולם על ידי כתב העת הבריטי "רסטורנט" בסקר 50 המסעדות הטובות בעולם, מסעדת פייר גנייר דורגה כשלישית בטיבה בעולם בדירוג המגזין בשנים 2006, 2007 ו-2008 והגיעה למקום התשיעי בעולם בשנת 2009 ולמקום ה-13 בשנת 2010 ולמקום ה-16 בשנת 2011.[1] המסעדה כלולה במדריך השולחנות הגדולים בעולם.[2]

באוקטובר 2006 השיק גנייר מסעדה חדשה בשם "פייר" במלון מנדרין אוריינטל בהונג קונג ופתח מסעדות בטוקיו ובדובאי. בשנת 2008 פתח מסעדה בסיאול, קוריאה הדרומית, שמדריך מילה למסעדות הטובות באסיה לשנת 2010/2009 בחר בה כמסעדה הטובה בקוריאה.[3]

במסעדת פייר גנייר בפריז עובד גנייר ביחד עם המדען הצרפתי ארווה טיס ומציג תפריט של גסטרונומיה מולקולרית במקביל לתפריטי המסעדה הרגילים שלו.

ספריו

עריכה
  • Peter Lippmann (author), Pierre Gagnaire: Reinventing French Cuisine, Stewart, Tabori and Chang, Stewart, Tabori and Chang (November 1, 2007) 200 pages.
  • Pierre Gagnaire: Reflections on Culinary Artistry, Stewart, Tabori & Chang (December 2, 2003) 240 pages.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • אביטל ענבר, התענוגות של צרפת, א. ניר, תל אביב, 1997; עמ' 102, 171, 172, 173, 174, 186, 193, 392, 394.
  • אביטל ענבר, תענוגות פרובאנס, אביטל ענבר, ירושלים, 2000; עמ' 217, 222, 427-426, 428.
  • אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, 2003; עמ' 63, 68, 265, 269-268.
  • Rudolph Chelminski, 2005. The Perfectionist : Life and Death in Haute Cuisine (Gotham/Penguin). pp. 127, 129, 134, 166, 257, 280, 292, 296, 303, 305.
  • Michael Steinberger, Au Revoir to All That: The Rise and Fall of French Cuisine, Bloomsbury Publishing PLC, 2010; pp. 5, 36, 38, 65, 76-77, 177, 184, 200, 201.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מסעדת פייר גאנייר בסקר 50 המסעדות הטובות בעולם
  2. ^ מסעדת פייר גנייר במדריך השולחנות הגדולים בעולם
  3. ^ The Mielle Guide: Your Guide to Asaia's Best Restaurant's 2009/2010, Ate Media Pte Ltd, Singapore, 2010, pp. 111, 113.