פלגת הארמייה נארווה
פלגת הארמייה נארווה (בגרמנית: Armeeabteilung Narwa) הייתה פלגת ארמייה קצרת ימים של הוורמאכט, שפעלה במהלך מלחמת העולם השנייה.
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | פלגת ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 27 בינואר 1944 – 25 בספטמבר 1944 (34 שבועות ו־5 ימים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| יחידת אם | קבוצת ארמיות צפון |
| מפקדים | ראו בהמשך |
  | |
היסטוריה עריכה
לאחר מתקפת הנגד של חזית לנינגרד בינואר 1944, נסוגו היחידות הגרמניות מערבה. שרידי דיוויזיית הרגלים ה-227, דיוויזיית הרגלים ה-61 וקורפוס הפאנצר אס אס ה-3 נסוגו לאסטוניה. הם הובלו על ידי גנרל חיל הרגלים אוטו שפונהיימר, מפקד קורפוס הפאנצר ה-56. הכוח כונה "קבוצת שפונהיימר". בסוף ינואר 1944 התמקמה הקבוצה לאורך הנארווה. דיוויזיית הרגלים ה-61 התרעננה בנארווה. ב-13 בפברואר 1944 קיבל הגנרל וילהלם ברלין את הפיקוד על "קבוצת שפונהיימר", ששמה שונה לפלגת הארמייה נארווה ב-23 בפברואר. באותו יום קיבל גנרל לויטננט יוהנס פריסנר את הפיקוד על הכוח. עמדת הפיקוד הייתה ב-Jöhvi, ומה-4 במרץ ב-Püssi. בצפון היווה החוף הבלטי את הגבול השמאלי של גזרת היחידה, בדרום, החוף הצפוני של אגם פייפוס. בצפון ניצב קורפוס הפאנצר אס אס ה-3, באמצע הקורפוס ה-43 ובדרום הקורפוס ה-26. בחודשים פברואר ומרץ 1944 ניסה הצבא האדום מספר פעמים לפרוץ את חזית פלגת הארמייה נארווה. בדרום קרסו השרידים הקטנים של כמה דיוויזיות תחת מתקפה סובייטית חדשה זמן קצר לאחר מכן, כך שב-24 בפברואר השתלט הצבא האדום על קו הרכבת הראשי שאבטח את האספקה של הכוח ואיים לכתר את קורפוס הפאנצר אס אס ה-3. שרידי דיוויזיית הרגלים ה-61 לא הצליחו לעצור את ההתקדמות הרוסית, כך שהיה צורך להשתמש בעתודת פלגת הארמייה (דיוויזיית הפאנצרגרנדיר פלדהרנהאלה וגדוד הפאנצר הכבד ה-502) לתיקון המצב. ב-26 במרץ 1944 החל הקורפוס ה-43 עם דיוויזיות הרגלים ה-11 וה-227 בהתקפת נגד. במהלך לחימה מרה נדחקו הכוחות הסובייטים לאחור לעבר הנהר בדרום. רק את ראש הגשר הסובייטי מדרום-מערב לנארווה לא ניתן היה לחסל גם לאחר קרבות קשים. בחודשים שלאחר מכן נרגעה החזית באזור פלגת הארמייה. ביוני 1944 שוב התגברו ההתקפות הרוסיות על פלגת הארמייה. ב-24 ביולי 1944 החלה המתקפה הרוסית החדשה נגד פלגת הארמייה. הלחימה הקשה נמשכה עד סוף יולי, במהלכה הצליחה פלגת הארמייה לשמור על חזיתה. עם זאת, היא נאלצה לוותר על כוחות נוספים לדרום על מנת לתמוך בזרוע הדרומית הנצורה של קבוצת ארמיות צפון. בנוסף, נאלצה פלגת הארמייה להרחיב את חזיתה מערבה עד ל-Wirzsee על מנת לתגבר את החזית הגרמנית דרומה. הם עברו לעמדת אמבאך (האמבאך זורם מ-Wirzsee לתוך פייפוסי), שהותקף קשות על ידי הצבא האדום מה-21 באוגוסט. יחידת השריון של גראף שטראכוויץ שובצה בפלגת הארמייה על מנת להדוף את ההתקפות הרוסיות. המערך הרוסי הצליח לפרוץ בין פלגת הארמייה נארווה לארמייה ה-18 ולהתקדם לכיוון פרנאו. תחת קרבות קשים הצליחה פלגת הארמייה להחזיק בעמדותיה. ב-18 בספטמבר 1944 החל "מבצע אסטר", נסיגת פלגת הארמייה מעמדת נארווה, וב-25 בספטמבר 1944 שונה שם הפיקוד לפלגת הארמייה גרסר.
מפקדים עריכה
- יוהנס פריסנר (23 בפברואר 1944–3 ביולי 1944)
- אנטון גרסר (3 ביולי 1944–25 בספטמבר 1944)
קישורים חיצוניים עריכה
- פלגת הארמייה נארווה באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)