פסיכיאטר

רופא המתמחה בפסיכיאטריה
(הופנה מהדף פסכיאטר)

פסיכיאטר (או רופא נפש[1]) הוא רופא מומחה בפסיכיאטריהעברית: רפואת נפש).

כל פסיכיאטר הוא רופא. בדומה לכל ההתמחויות ברפואה, ההסמכה בתחום התמחות זה דורשת תקופה שבמהלה עובד הרופא כרופא מתמחה בפסיכיאטריה (לרוב בבית חולים פסיכיאטרי) ובסופו מקבל תעודת מומחה בפסיכיאטריה ורישיון לעסוק בתחום במדינה נתונה; אורך ההתמחות בישראל הוא לפחות ארבע וחצי שנים. בשונה מפסיכולוג, לפסיכיאטר מותר להעניק גם טיפול תרופתי בבעיה (מפאת הסמכתו כרופא).

מטרתו של אבחון מצד פסיכיאטר הוא לסווג ולתאר בעיות נפשיות קשות או מחלות נפש, במטרה לסייע להחלמה מהן, במקרים רבים בעזרת תרופות פסיכיאטריות.

מומחיות עריכה

בישראל עריכה

בישראל ישנן שתי התמחויות בפסיכיאטריה, המקנות תעודת מומחיות ממשרד הבריאות: פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער ופסיכיאטר מומחה במבוגרים. פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער הוא מי שהשלים את התמחותו ועבר בהצלחה את מבחני ההסמכה של משרד הבריאות. פסיכיאטר זה יוכל לטפל ולאבחן ילדים עד גיל 18. פסיכיאטר מומחה במבוגרים, יכול לטפל ולאבחן כל אדם מעל גיל 18, בהתאם לסוג התמחותו. פסיכיאטרים רבים בוחרים להתמחות בשתי ההתמחויות יחד: פסיכיאטריה של מבוגרים ופסיכיאטריה של ילדים ונוער[דרוש מקור].

מקום העבודה של הפסיכיאטר עריכה

פסיכיאטרים עוסקים בעבודתם בקליניקות פרטיות, במרפאות ציבוריות או מרכזים קהילתיים לבריאות הנפש ובמסגרת בתי חולים: בבתי חולים פסיכיאטרים, ובמחלקה פסיכיאטרית של בית חולים כללי.

דרגות פנים מקצועיות בקרב פסיכיאטרים עריכה

בישראל עריכה

בישראל מונהגות מספר דרגות פנים-מקצועיות בפסיכיאטריה המתבטאות בסמכויות בטיפול ובהערכה פסיכיאטרית, אשר אין להן קשר הכרחי לרקורד האקדמי של הפסיכיאטר והן אלו:

  • מתמחה בפסיכיאטריה: רופא העובד כמתמחה במחלקה פסיכיאטרית ומבצע אבחונים פסיכיאטריים ראשוניים-ממיינים בלבד במיון פסיכיאטרי ותוך התייעצות עם לפחות פסיכיאטר מומחה אחד שהוא כונן מיון בתורנות. מתמחה בפסיכיאטריה רושם תרופות רק למאושפזים ולא למבקרים המופנים למרפאה חיצונית.
  • פסיכיאטר מומחה
  • פסיכיאטר מומחה בכיר
  • פסיכיאטר מחוזי: לכל מחוז ממנה משרד הבריאות פסיכיאטר מחוזי, שהוא פסיכיאטר מומחה בכיר ותיק בפסיכיאטריה ציבורית שבידיו נתונה הסמכות להורות על בדיקה פסיכיאטרית, אשפוז בכפייה או טיפול מרפאתי כפוי של אדם המתמודד כביכול עם בעיה פסיכיאטרית, במקרים בהם לכאורה מתקיימים שלושת הקריטריונים הבאים: סכנה לעצמו או לאחרים, שיבוש קשה בבוחן המציאות וסירוב להיבדק מרצון מצד פסיכיאטר.
  • ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.