פסלי הארד המוזהבים מקרטוקטו די פרגולה

פסל

פסלי הארד המוזהבים מקרטוקטו די פרגולהאיטלקית: Bronzi dorati da Cartoceto di Pergola) היא סדרת פסלים של קבוצת רוכבים, העשויים מארד מוזהב. סדרת הפסלים הזו היא הסדרה הרומית היחידה שקיימת עד היום, אשר עשויה מארד מוזהב. במקור הסריה הייתה מורכבת משני אבירים, שני סוסים, ושתי נשים עומדות. מבין פסלי האבירים והסוסים, נשאר רק פריט אחד מכל סוג. כיום קיימים ארבעה פריטים מהסדרה, וכל אחד מהם במצב שימור שונה.

פסלי הארד המוזהבים מקרטוקטו די פרגולה - השרידים שקיימים כיום

גילוי ושיקום עריכה

ביוני 1946, מאות של חתיכות קטנות של ארד מוזהב, חלקן שוקלות מאות קילוגרמים, נתגלו בסנטה לוסייה די קלמלו (Santa Lucia di Calamello), ליד קרטוקטו די פרגולה שבאיטליה. הגילוי עצמו נזקף לזכותו של קנון ג'ובאני ורנארצ'י (Canon Giovanni Vernarecci), שהיה באותו זמן האחראי הארכאולוגי של פוסומברונה (Fossombrone), ונסיבות ואופן הגילוי ידועים מעדותו הכתובה.

הפסלים שוקמו וחוברו מחדש על ידי ורנארצ'י ונראו אלפירי (Nereo Alfieri), המפקח האזורי על ה- Soprintendenza alle Antichità delle Marche. השיקום החל ב-1949 ונערך בהפסקות, עד שהסתיים ב-1988. בכל שלבי השיקום יחד, חוברו 318 חלקים שהרכיבו את ארבעת הפסלים הקיימים כיום.

מיקום הפסלים עריכה

מקום מציאת הפסלים, המבודד מכל מרכז עירוני, הוביל להשערה כי היצירות הוזזו ממקומן המקורי והושלכו למקום מבודד מתישהו בשלהי העת העתיקה, או לפני תקופת האימפריה הביזנטית. שוער כי אם מעשה כזה נעשה, אז הוא נעשה כדומנטיו ממוריאה - פירוש: "הכחדת הזיכרון" - פעולה של חיסול זיכרון של בוגדים ודומיהם שהנהיגו השלטונות הרומיים.[1]

עדיין לא ידוע בוודאות מקום הימצאותם המקורי של הפסלים. ההשערה המקובלת היא שהם נמצאו במקור במקום ציבורי כלשהו, ככל הנראה פורום של עיר רומית שליד מקום גילוי הפסלים. פורומים שהועלו כאפשריים הם: פורום סמפרוני (Forum Sempronii), אשר בפוסומברונה, העיר הקרובה ביותר למקום התגלית; סנטינום (Sentinum), אשר בססופרטו (Sassoferrato), ששם, לפי ממצאים, הוצגו פסלים רבים; או סואסה (Suasa), משום ששם נמצאו חלקים גדולי־ממדים של פסל סוס מארד מוזהב דומה.

זיהוי עריכה

הסדרה מורכבת משני פרשים, שתי נשים ושני סוסים. ארבעת הגברים והנשים ככל הנראה היו כולם ייצוג של אנשי סנאט. זיהוים של האנשים הוא לא־ודאי, והוצעו מספר הנחות לגבי זהותם. בתחילה, הקבוצה קושרה עם השושלת היוליו-קלאודית, והפסלים תוארכו לתקופה שבין השנים 20 ו-30 לספירה: שיערו ששני הפרשים היו נירון קיסר ודרוסוס קיסר, בניו של גרמאניקוס, ושהנשים היו ליוויה ואגריפינה, סבתו ואשתו של גרמאניקוס.

ההשערה המקובלת ביותר כיום מתארכת את זמן פיסול הפסלים לתקופה שבין ה-50 ל-30 לפנה"ס, ומזהה את האנשים כמשפחת של לגאטוס מכובד שמוצאה באזור בו הפסלים נמצאו, אגר גליקוס (Ager Gallicus). האפשרויות שהוצעו לזהותם היו: משפחתו של דומיטיוס אהנוברבוס (Domitius Ahenobarbus); משפחתו של מרקוס סטריוס (Marcus Satrius), חבר-סנאט בסנטינום (Sentinum); ומשפחתו של לוקיוס מינוסיוס בסילוס (Lucius Minucius Basilus), מייסד הקוֹמוּנֶה קופרה מריטימה - Cupra Maritima.

לפי השערה אחרונה, הקבוצה היא משפחתו של מרקוס טוליוס קיקרו, ואחד הפרשים הוא קיקרו עצמו, ובנוסף לכך - מקום מוצאם הוא האי סאמוס.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Archeologia nelle Marche, Mario Luni, 2003, ISBN 88-392-0744-9