פראסדה
פראסדה (בסנסקריט: प्रसाद, בתעתיק IAST (אנ'): Prasāda), פראסד או פראסדאם היא מנחה דתית בהינדואיזם. לרוב פראסדה הוא אוכל צמחוני שבושל במיוחד עבור מאמינים לאחר שבח והודיה לאל. "מהאפראסדה" (קרויה גם בהאנדרה), הוא המזון המקודש המוצע לאל במקדש הינדי (אנ'), אשר לאחר מכן מחולק ונאכל על ידי כל המאמינים.[1][2][3]
פראסדה קשורה קשר הדוק למונח נאיוודיה. האוכל המוצע לאל נקרא נאיוודיה, ואילו המזון הקדוש שהוקדש והוחזר על ידי האל כברכה נקרא פראסדה.
אטימולוגיה
עריכהפראסדה נגזרת מהפועל פראסד המורכב מהפועל सद् (עצוב - לשבת, להתגורר) שראשיתו הוא प्र (פרא - לפני, מלפנים) ומשמש כפועל סופי प्रसीदति (פראסידטל - מתגורר, מנהיג, משביע רצון או מעדיף וכו'). זה מציין כל דבר, בדרך כלל מזון, המוצע לראשונה לאל או לקדוש ולאחר מכן מופץ בשמו או בשמה למאמיניהם או לאחרים כסימן מבשר טובות.
"פראסדה" מתורגם לפעמים כמתנה או חסד אלוהי.[4]
מנהגים
עריכה
הפראסדה אמורה להיאכל על ידי הנוכחים כמנחת קודש. המנחה עשויה לכלול אוכל מבושל, פירות, מגדנות וממתקים. בדרך כלל מוצע אוכל צמחוני ומחולק מאוחר יותר למאמינים הנמצאים במקדש. לפעמים המנחה הצמחונית הזו לא תכלול פריטים אסורים כמו שום, בצל, פטריות וכו'.[1]
מזון שאינו צמחוני אסור בחלק מהמקדשים. מנחת פריטי מזון מהווה חלק מהאופאצ'רה (אנ'), כלומר שירותים לאלים הינדים במסורות הינדיות רבות, אך אינה אוניברסלית. המורטי (אנ')[ב] (סמל) נערץ כישות חיה שמוצעים לה בין היתר מזון, פירות ואגוז אריקה.
למקדשים יש בדרך כלל שגרות פולחן מחמירות יותר הכוללות מנחות "נאיוודיה" מספר פעמים ביום. רוב המקדשים מאפשרים רק לפוג'רים מאומנים לבשל את ה"נאיוודיה". מנת "נאיוודיה" המוצעת ישירות לאל נחשבת כפראסדה, שהאל "נהנה" ממנה. זה יכול להיחשב כמנחה סמלית ולא מילולית.
מנחות מזון במקדשים הביתיים פשוטות יחסית מאלו המוצעות במקדשים הינדים. נוהג נפוץ הוא לערבב את הפראסדה בחזרה לתוך האוכל הנותר לפני שאוכלים אותה.
אסור בתכלית האיסור לטעום במהלך ההכנה או לאכול את "נאיוודיה" לפני שמציעים אותה לאל. המזון מונח תחילה לפני האל ונאמרות תפילות ספציפיות עם טקסים נלווים. לאחר מכן, האוכל נחשב כמי שבורך על ידי האל, והפך רשמית לפראסדה המקודשת.
במובן החומרי שלה, פראסדה נוצרת על ידי תהליך של נתינה וקבלה בין מאמין אנושי לאל. לדוגמה, המאמין מעניק מנחה של משהו חומרי כגון פרחים, פירות או ממתקים. לאחר מכן האל "נהנה" או טועם מעט מהמנחה.[5] החומר המקודש כעת על ידי האל נקרא פראסדה והוא מתקבל על ידי המאמין כדי לאכול אותו, ללבוש אותו וכו'. זה עשוי להיות אותו חומר שהוצע במקור או חומר שהוצע על ידי אחרים ולאחר מכן מופץ מחדש למאמינים אחרים. במקדשים רבים מחולקים למאמינים כמה סוגים של פראסדה (למשל, אגוזים, ממתקים).
מנחת מזון ולאחר מכן קבלת פראסדה היא מרכזית בפולחן הפוג'ה.[5] כל מזון שמוצע באופן פיזי לצלם האל או בשקט בתפילה נחשב לפראסדה.[6]
בסיקיזם מגישים לקהילה קראה פרשד (אנ')[ג] לאחר התפילה וקריאת הכתובים.[7] הפרשד מייצג את אותם ערכים כמו ה"לנגאר (אנ')"[ד] בכך שהוא מוגש לכולם ללא אפליה.
קישורים חיצוניים
עריכה
ביאורים
עריכה- ^ הצורה המשולבת של האל ההינדי קרישנה עם בת זוגו הראשית רדהא.
- ^ פסל או אייקון, של אל או קדוש המשמשים במהלך פוג'ה או בצורות מקובלות אחרות של ביטוי אקטיבי של דבקות דתית או יראת כבוד
- ^ סוג של חלווה מקמח מלא עשוי עם כמויות שוות של קמח מלא, גהי וסוכר וכמות כפולה של מים.
- ^ המטבח הקהילתי של המקדש הסיקי, המגיש ארוחות לכולם ללא תשלום, ללא הבדל דת, מעמד, מין, מצב כלכלי או אתני.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Chitrita Banerji, 2010, Eating India: Exploring the Food and Culture of the Land of Spices.
- ^ Subhakanta Behera, 2002, Construction of an identity discourse: Oriya literature and the Jagannath lovers (1866–1936), pp. 140–177.
- ^ Susan Pattinson, 2011, The Final Journey: Complete Hospice Care for the Departing Vaishnavas, pp. 220.
- ^ Mukundananda, Swami. "Bhagavad Gita: Chapter 2, Verse 64".
- ^ 1 2 Hawley, John (2006). The Life of Hinduism. Berkeley and Los Angeles: University of California Press. p. 13. ISBN 9780520249141.
- ^ "Prasada | Hinduism". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2021-05-12.
- ^ Bhatia, Harbans Singh; Bakshi, Shiri Ram (1999). Religious Traditions of the Sikhs (באנגלית). Deep & Deep Publications. ISBN 978-81-7629-132-3.