פרחיה של אידה

פרחיה של אידה, איור משנת 1895

פרחיה של אידהדנית: Idas blomst) ידוע לעיתים גם כפרחיה של אידה הקטנה. הוא סיפור ילדים שנכתב בידי הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן.

תוכן הסיפורעריכה

ילדה קטנה בשם אידה מספרת לידידה שפרחיה נבלו. הידיד מסביר לה שאין זה נכון והם רק עייפים משום שרקדו בלילה בטירת המלך. הוא מספר לאידה המרותקת שבכל לילה כמעט עורכים הפרחים מסיבות ריקודים, ואין איש יודע. אידה מאמינה לסיפור, ולכן מפנה את מיטתה של בובתה ומניחה את הפרחים בתוכה כדי שיוכלו לנוח. את הבובה היא מניחה במגירה עם שאר הצעצועים.

בלילה היא מתעוררת כאשר היא שומעת נגינת פסנתר מן החדר הסמוך. להפתעתה היא מגלה שם את כל הפרחים רוקדים. וגם הפרחים הנובלים שלה והצעצועים מצטרפים לריקוד. הפרחים הנובלים מודים לבובה על שפינתה את מיטתה עבורם, ומבקשים ממנה להגיד לאידה לקבור אותם למחרת באדמה, כיוון שזהו היום האחרון שנותר להם לחיות. אם יקברו באדמה - הם יפרחו שוב באביב. אידה שומעת כל זאת, ולמחרת תובעת מהבובה להגיד לה מה אמרו הפרחים למסור לה. הבובה לא עונה דבר. אידה מניחה את הפרחים בתוך ארון מתים מאולתר, ובעזרת בני דודיה מנורווגיה קוברת אותם באדמה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרחיה של אידה בוויקישיתוף