פתיחת התפריט הראשי
תמ"ג לפי שעת עבודה באירופה, 2012

פִּריוֹן עבודה הוא מונח המתאר את רמת הפרודוקטיביות של העובדים במשק, או בפשטות: כמות המוצרים או המטלות שעובד מבצע במהלך זמן מסוים. כל זה מחושב ביחס למספר משתנים כגון כמות העובדים במשק, המשאבים שאותם המשק דורש ומספר שעות העבודה של עובד ממוצע. הפריון במשק בא לידי ביטוי בפער בין תפוקת המשק הבאה לידי ביטוי בתוצר במשק לבין התשומה במשק הבאה לידי ביטוי במספר שעות העבודה, בגודל כוח העבודה, ובמשאבים הדרושים לעבודה ותפעול אמצעי הייצור.

את פריון העבודה מודדים בשתי צורות, פריון לעובד ופיריון לשעת עבודה. הפיריון לעובד מחושב בעזרת חילוק התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) במספר העובדים במשק, באופן דומה "הפריון לשעת עבודה" מחושב על ידי חילוק התל"ג במספר שעות העבודה במשק.

מחקרים בכלכלה מצאו מתאם חזק בין צמיחת התמ"ג הריאלי לנפש לבין הגידול בפריון העבודה, והוא גורם משמעותי לצמיחה כלכלית.[1][2]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Hadad, Y. 2011, Work study: Engineering methods & performance assessment, The Open University of Israel, Volume A .

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Roubini, Nouriel; Backus, David (1961). "Lectures in Macroeconomics"<Chapter 4. Productivity and Growth>
  2. ^ Kendrick, John W. (1961). Productivity Trends in the United States (PDF). Princeton University Press for NBER. p. 3.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.