פריות צ'אן-אוצ'ה

פראיות צ'אן-אוצ'ה
ประยุทธ์ จันทร์โอชา
	צילום מ-2018
לידה	21 במרץ 1954 (בן 70); Mueang Nakhon Ratchasima, Nakhon Ratchasima, תאילנד
מדינה	תאילנד
השכלה	האקדמיה הצבאית המלכותית צ'ולאצ'ומקלאו; Wat Nuannoradit School; Pibulwitthayalai School; Armed Forces Academies Preparatory School; קולג' הביטחון הלאומי של תאילנד ;
מפלגה	מפלגת העוצמה העממית
בן או בת זוג	Naraphon Chan-o-cha (1984–?)
	www.prayutchan-o-cha.com
	24 באוגוסט 2014 – 22 באוגוסט 2023; (9 שנים)
	→ יינגלאק צ'ינוואט סרטה תוויסין ←
פרסים והוקרה
	Grand Cordon of the Order of the White Elephant (2010); Chakra Mala Medal (1989); Border Service Medal (1989); Boy Scout Citation Medal of Vajira (2010); Royal Cypher Medal (2024); Pingat Jasa Gemilang (Tentera) (2012); Freemen Safeguarding Medal (1986); מפקד בלגיון ההצטיינות (2013); Knight Grand Cordon of the Order of the Crown of Thailand (2008); Order of Ramkeerati (2023); Grand Commander of the Order of Chula Chom Klao (2024); מסדר ראמה (1990); Star of the Kartika Eka Pakçi (2012) ;
חתימה

פְּרָאיוּת צ'אן-אוׂצׇ'ה (בתאילנדית: ประยุทธ์ จันทร์โอชา, ‏ IPA: [prà.jút tɕān.ʔōː.tɕʰāː], נולד ב-21 במרץ 1954) הוא גנרל (בדרגת גנרל לטננט) תאילנדי, שכיהן בין 22 במאי 2014 ל-16 ביולי 2019 כראש ממשל צבאי המכונה "המועצה הלאומית לשלום ולסדר" (NCPO) וראש ממשלה בפועל של תאילנד. בעקבות הבחירות משנת 2019 הוא המשיך לעמוד בראש ממשלת תאילנד מ-10 ביולי 2019 ועד 2023. בנוסף כיהן כשר ההגנה וכמפקד המשטרה המלכותית בין 2023-2019. בנוסף קיבל פראיות צ'אן-אוצ'ה את תפקיד ראש הקבינט הכלכלי של הממשלה והיה מפקח על מחלקת החקירות המיוחדות של משרד המשפטים.

פראיות צ'אן-אוצ'ה היה מפקד הצבא המלכותי התאילנדי בין 30 בספטמבר 2010 ל- 1 באוקטובר 2014. אחרי מינויו בראש הצבא בלט כמלוכני תקיף וכמתנגד לראש הממשלה לשעבר תאקסין צ'ינוואט.^[1] ^[2] הוא הוביל קו מדיניות קשוח בדיכוי הפגנות "החולצות האדומות" באפריל 2009 ובאפריל–מאי 2010. בהמשך אימץ גישה מתונה יותר כשניהל דו-שיח עם קרובים של 91 המפגינים שנהרגו בעת המהומות באביב 2010, ושיתף פעולה עם ממשלתה של יינגלאק צ'ינוואט שזכתה בניצחון בבחירות הפרלמנטריות ביולי 2011.

בנסיבות משבר פוליטי מתמשך במדינה, ב-20 במאי 2014 הכריז פראיות על השכנת מצב חירום וב-22 במאי עמד בראש הפיכה צבאית שהדיחה את הממשלה המכהנת בראשות ניווטתמרונג בונסונגפאיסן. החוקה בוטלה וכמה משרי הממשלה המודחת נעצרו. ביולי 2014 הוטל איסור על כלי התקשורת לבקר את הממשלה ואת פראיות צ'אן-אוצ'ה עצמו. המשטר חוקק חוקה חדשה, לפיה קיבלה ההנהגה הצבאית את כל רסני השלטון במטרה המוצהרת להקים "דמוקרטיה אמיתית" והובטחה חנינה כללית, כולל למחוללי ההפיכה הצבאית. המשטר הקים פרלמנט זמני הקרוי אספה לאומית מחוקקת, שיותר ממחצית המושבים בה נתפסו על ידי אנשי צבא קבע ובדימוס.

ב-21 באוגוסט 2014, בתמיכת המלך ראמה התשיעי, בחרה האספה הלאומית המחוקקת בפראיות צ'אן-אוצ'ה באופן פורמלי כראש ממשלה, עם 193 קולות בעד ו-3 נמנעים. עם שרי הממשלה נמנו מפקד הצבא לשעבר, אונופונג פאוצ'ינדה, שכיהן כסגן ראש הממשלה ושר ההגנה והגנרל טנסאק פטימאפרגורן כשר החוץ.^[3]^[4] ^[5] בהגיעו לגיל 60, באוקטובר 2014, העביר פראיות צאן-אוצ'ה את פיקוד הצבא ליורשו בתפקיד – הגנרל אוטומדג' סיטאבוטר.

פראיות הנהיג בתאילנד משטר סמכותני. אחרי שתפס את השלטון דאג לסיכול משמעותי של כל אופוזיציה. הוא ניסח "תריסר ערכים" המבוססים על המסורת התאילנדית והנחה להנהיגם בשיעורי בתי הספר. הוא לקח אמצעים להגבלת הדיונים הציבוריים על דמוקרטיה ועל בקורת השלטון, כולל הגברת צנזורה באינטרנט ובמדיה האחרות. בעקבות בחירות כלליות שנויות במחלוקת ב-2019 נבחר כראש ממשלה ^[6] באוגוסט 2022^[7] פראוויט וונסוואן התמנה לראש ממשלה בפועל. אולם ב-30 בספטמבר 2022 בית המשפט החוקתי חזר על החלטתו מאוגוסט וקבע שכהונתו בת שמונה השנים של פריוט צ'אן-אוצ'ה תיחשב מ-2017 כשאומצה החוקה החדשה ואיפשרה לו לחזור לראשות הממשלה עד 2025 אם הוא ייבחר מחדש בבחירות ב-2023. ב-2023 מפלגתו "האומה התאילנדית המאוחדת" סיימה במקום השלישי בבחירות הכלליות . אז הוא הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.^[8]. ב-22 באוגוסט 2023 האספה הלאומית בחרה ראש ממשלה חדש, סרטה תאוויסין ממפלגת פה. אחרי פרישתו, ב-20 בנובמבר 2023 התמנה פראיות כיועץ פרטי

בחייו הפרטיים

פריות צ'אן-אוצ'ה נשוי לנאראפורן, פרופסורית אמריטה לאנגלית כשפה זרה במכון לשפות של אוניברסיטת צ'ולאלונגקורן. לזוג יש שתי בנות תאומות. בזמנו הפנוי משחק צ'אן אוצ'ה גולף. באוקטובר 2014 הצהיר צ'אן-אוצ'ה בפני הוועדה הלאומית נגד השחיתות, כי ברשותו נכסים בשווי 102 מיליון בהט (בערך 2 מיליון וחצי אירו). בנוסף לאשתו נכסים בשווי 26,3 מיליון בהט. בין היתר לזוג מספר מכוניות (בהן מרצדס S600L ו-l 740 BMW), וכן תכשיטים ושלושה שעוני יוקרה "רולקס". בנוסף ברשות הגנרל מספר כלי נשק.