פריידל אוישר
פריידל אוישר (באנגלית: Fraydele Oysher; 3 באוקטובר 1913 – 5 בינואר 2004) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש ושחקנית מוזיקלית אמריקאית ששיחקה בברודוויי ובמטרופוליטן אופרה.[1] אחת הזמרות הראשונות שהופיעו בפומבי במוזיקת חזנות.[1][2]
 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1913 ליפקני, בסרביה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 2004 (בגיל 90) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| סוגה |
חזנות שחקנית |
| שפה מועדפת |
יידיש, אנגלית |
| בן זוג | הרולד שטרנברג |
| צאצאים |
מרילין מייקלס מייקל שטרנברג |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאוישר נולדה בליפקני, בסרביה, רוסיה הקיסרית, שהיא כיום חלק ממולדובה.[1] היא הייתה בתו של חזן[1] אחד משבעה דורות של חזנים.[3] בילדותם למדו אוישר ואחיה מוישי את מזמורי בית הכנסת[2] על ידי אביהם זליג אושר[3] והיו שקועים במוזיקה דתית.[2] המשפחה היגרה למונטריאול, קנדה כאשר אוישר הייתה בת שמונה.[4][3] כשהייתה נערה היגרה המשפחה לפילדלפיה והיא עבדה במפעל בייגל.[3]
קריירה
עריכהאוישר עבדה כשחקנית מגיל צעיר, והופיעה, בין היתר, במחזות זמר שנכתבו במיוחד עבור כישרונותיה הווקאליים והקומיים,[3] בתיאטראות היידיש בניו יורק, ביניהם המלכה הקטנה, נערת הזהב וחתונת פריידל.[1] לעיתים קרובות היא שיחקה בתפקיד בן הישיבה שמתגלה מאוחר יותר כנערה.[1][2]
לאחר המעבר לניו יורק הופיעה אוישר בלהקת המשחק של לואי קרמר בתיאטרון אמפיון, ברדיו ובקונצרטים.[5] בירח הדבש שלה היא נסעה עם בעלה להופעות בארגנטינה, והם הופיעו יחד בהצגות ביידיש[3] שם היא נקראה בפשטות בתור "פריידל". היא גם הופיעה בברודוויי בכמה תוכניות של ג'ורג' גרשווין, כמו "סליחה על האנגלית שלי" (1933), "תנו להם לאכול עוגה" (1934) ו"הדרך הנצחית" (1937).[3] אוישר שיחקה בהצגות של מולי פיקון ב"תיאטרון רחוב דוגלס" בשיקגו, בתיאטרון "הנשיונל" בניו יורק, בקובה, ולתקופה קצרה בלוס אנג'לס, בסרט "חזן קטן בשבת" (A Khazendl oyf Shabes). בשנות ה-30 היא הופיעה גם בתוכניות רדיו מפילדלפיה.[5]
במשך השנים, היו מחזות שנכתבו במיוחד כדי להציג את כישוריה המיוחדים, כולל "החזנית", "החתונה של פריידל", "עקדת יצחק", "המלכה הקטנה", "בת החזן", ו"לילה בפריז!" בין הופעותיה המאוחרות יותר על הבמה היה המחזמר ביידיש, "אף פעם לא מאוחר מדי לאושר", שבו הופיעה ב-19 באוקטובר 1968 בתיאטרון יידיש אנדרסון בניו יורק.
חיים אישיים
עריכהאוישר והרולד שטרנברג נישאו ב-1935.[5] שטרנברג הופיע בבית האופרה מטרופוליטן במשך 40 שנה[2] כזמר אופרה בס פרופונדו.[5] לאוישר ושטיינברג נולדו שני ילדים, השחקנית והקומיקאית האמריקאית מרילין מייקלס והזמר, מוזיקאי ומלחין מייקל שטרנברג. נכדה, מארק וילק היה סופר, פסנתרן וזמר.[3] היא הייתה אחותו של השחקן והחזן האמריקני משה אוישר.[1]
אוישר נפטרה ב-5 בינואר 2004, בגיל 90, בניו יורק.[3]
בין המחזות בהם הופיעה
עריכה- "החזנית", מאת לואי פריימן, מוזיקה מאת יוסף רומשינסקי[3]
- "החתונה של פריידל"[3]
- "עקדת יצחק" מאת אברהם גולדפאדן[3]
- "המלכה הקטנה"[3]
- "בת החזן"[3]
- "נערת הזהב" של ויליאם סיגל.[3]
- "פריידל היא לא ילדה" של אברהם בלום.[3]
- "חזן קטן בשבת"[3]
- "לילה בפריז!", אופרטה בשלוש מערכות מאת איזידור לאש, לחן אלכסנדר אולשנצקי.[3]
- "מנגינה של אביה" תיאטרון קלינטון בניו יורק, האופרטה של פיליפ לסקובסקי. ינואר 1949.[3]
- הופיעה יחד עם "שבעים וחמישה שחקנים וזמרים", במלאת עשרים וחמש שנים לתיאטרון הלאומי ב במרכז ניו יורק. מאי 1951.[3]
- "הכלה של אביה", קומדיה של ג'ייקוב ג'ייקוב, בתיאטרון פארקווי של ברוקלין. ינואר 1953.[3]
- "הלחן של סבי" בתיאטרון הלאומי במרכז ניו יורק. מרץ 1954.[3]
- "אף פעם לא מאוחר מדי לאושר" מחזמר ביידיש מתוך הספר מאת קלמן ליפסון, מילים ועיבוד של ג'וזף ג'ייקובס, מוזיקה מאת סמואל פרשקו. אוקטובר 1968.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה
פריידל אוישר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- פריידל אוישר, דף שער בספרייה הלאומית
- מדריך למאמרים של פריידל אוישר, מכון YIVO למחקר יהודי, ניו יורק
- פריידל אוישר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Lavietes, Stuart (2004-01-10). "Fraydele Oysher, 90, Actress Who Starred in Yiddish Theater". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2016-06-07.
- ^ 1 2 3 4 5 "- Judaica Sound Archives". faujsa.fau.edu. אורכב מ-המקור ב-2016-03-18. נבדק ב-2016-06-07.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 "oysher/fraydele/v8". www.museumoffamilyhistory.com. נבדק ב-2016-06-07.
- ^ "Fraydele Oysher". www.marilynmichaels.com. נבדק ב-2016-06-07.
- ^ 1 2 3 4 "Fraydele Oysher". yivoarchives.org. נבדק ב-2016-06-07.