פרנסואה דוויאן

פרנסואה דוויאןצרפתית: François Devienne,‏ 31 בינואר 17595 בספטמבר 1803) היה מלחין צרפתי, חלילן, בסוניסט, ומורה לחליל בקונסרבטואר של פריז. הוא זכור בעיקר בזכות כתיבתו לכלי נשיפה, שעבורם הלחין את מרבית יצירותיו.

פרנסואה דוויאן
François Devienne
לידה 31 בינואר 1759
ז'ואנוויל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בספטמבר 1803 (בגיל 44)
סן-מוריס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חליל צד, בסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

דוויאן נולד ביוֹנוויל (הוֹט-מַרְן), כצעיר מבין ארבעה-עשר בניו של בונה אוכפים. את הכשרתו המוזיקלית הראשונה קיבל כזמר מקהלה בעיירת הולדתו. לאחר מכן ניגן בהרכבים פריזאיים, הן כסולן והן כנגן תזמורת. הוא למד חליל אצל פליקס רול, ובשנת 1780 הצטרף למשק הבית של הקרדינל מרואן. הוא היה פעיל בפריז כחלילן, כנגן-בסון וכמלחין, וניגן על הבסון בתזמורת של האופרה של פריז. הוא כתב אופרות מוצלחות בעשור האחרון של המאה ה-18, ביניהן Les visitandines (1792) אשר היו להצלחה.

דוויאן היה חבר בתזמורת הצבאית של המשמר הצרפתי, שם הגיע לדרגת סמל. אחת מחובותיו הייתה ללמד את ילדי חבריו לעבודה בתזמורת, במסגרת "בית הספר החופשי למוזיקה" של התזמורת. אחרי תקופת המהפכה הצרפתית, בית הספר החופשי למוזיקה היה למוסד הלאומי למוזיקה, ואחר כך, בשנת 1795, נודע בשם הקונסרבטואר של פריז. באותה עת מונה דוויאן למנהל ולפרופסור לחליל. הוא כתב ספר הדרכה לחליל בשם "מתודת החליל – תאוריה ופרקטיקה" (1793), שיצא לאור מספר פעמים, ותרם רבות לשיפור רמת הנגינה בכלי הנשיפה בצרפת בסוף המאה ה-18. כמו מוזיקאים אחרים בימיו, הצטרף גם דוויאן למסדר הבונים החופשיים. הוא נפטר בבית הבראה ליד פריז ב-5 בספטמבר 1803.

  Oboe_Sonata_No._2_in_F
לעזרה בהפעלת הקובץ

יצירותיו

עריכה

בקריירת ההלחנה שלו הלחין דוויאן למעלה מ-300 יצירות כליות, אשר רובן המכריע כתוב לכלי נשיפה, או בהשתתפותם של כלי נשיפה, ובעיקר יצירות לחליל ולבסון. מתוכן ניתן למנות תריסר קונצ'רטי לחליל, ארבעה קונצ'רטי לבסון, סינפוניות קונצ'רטנטיות לכלי נשיפה, למעלה ממאה דואטים לשני חלילים או לחליל עם כלי אחר, עשרות סונאטות לחליל, שש סונאטות לבסון, וגם שלישיות ורביעיות רבות. כמו כן הספיק לכתוב ארבע אופרות.

יצירותיו של דוויאן לחליל זכו לעדנה מחודשת בשנות השישים של המאה שעברה בזכות החלילן ז'אן-פייר רמפל. הן ידועות כיום לחלילנים ולנגני בסון, אך לרוב, עדיין לא לקהל הרחב.

סגנונו המבריק ועם זאת מלודי של דוויאן הוא דוגמה טובה לז'אנר הקונצ'רטנטי הקלאסי. ניתן להשוותו עם זה של המלחין הווינאי פרנץ אנטון הופמייסטר, שכתב כ-25 קונצ'רטי לחליל. עקב סגנונו של דוויאן, וכן בזכות העובדה שיצירותיו נוטות להיות מושתתות על מלודיות ולא על פיתוח החומר, יצירותיו של המלחין נשמעות מעט כמו יצירותיו של לא אחר מאשר מוצרט, גם אם רמתן אינה כשל יצירותיו של מוצרט. האלגנטיות של יצירותיו, אשר אותן הוא ביצע בעצמו, משקפת את הטון האלגנטי בפריז באותה התקופה. מאותן סיבות מכונה דוויאן לעיתים "מוצרט הצרפתי".

אנקדוטה

עריכה

בשל חזותו הנאה של דוויאן בדיוקן מאת ז'אק-לואי דויד, אפשר למצוא את המלחין כשהוא מעטר לא מעט כריכות של יצירות לחליל ואף של מוזיקה מן התקופה הקלאסית בכלל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרנסואה דוויאן בוויקישיתוף