פרנק טאוורס

פרנק וינצ'סטר טאוורסאנגלית: Frank Winchester Towers; ‏13 ביוני 1917 - 4 ביולי 2016) היה קצין בצבא ארצות הברית, שארגן את מבצע הצלתם של 2,500 יהודים שנכלאו בקרון רכבת שיועד להשמדה במחנה הריכוז טרזיינשטט, באפריל 1945 ("רכבת המוות").[1]

קישור לתמונה של טאוורס(הקישור אינו פעיל) באתר הארץ

קורות חייועריכה

טאוורס נולד בבוסטון, וכשהיה ילד עבר עם משפחתו לוורמונט. לאחר סיום לימודיו, החל לעסוק כשמאי ביטוח.

בשנת 1940, גויס תחילה למשמר הלאומי ובהמשך המלחמה עבר לדיוויזיה ה-30 של חיל הרגלים האמריקאי (אנ'), שם שירת כקצין קישור. במסגרת תפקידו זה נטל חלק במבצעים שונים, בהם הפלישה לנורמנדי בשנת 1944 ובהמשך בקרב על הבליטה.

שחרור היהודים מ"רכבת המוות"עריכה

ב-6 באפריל 1945, מספר ימים לפני שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן, נצטוו כ-2,500 אסירים יהודים להתכונן לעזיבת המחנה. למחרת, יצאו האסירים דרך שערי המחנה והחלו לצעוד כ-10 ק"מ לתחנת הרכבת הסמוכה בעיר צלה (אנ') (Celle), שם נצטוו לעלות על רכבת שתיקח אותם למחנה הריכוז טרזיינשטט. אנשי האס אס שאבטחו את הרכבת, קיבלו פקודה לפיה אם לא יצליחו להגיע ליעד, עליהם להשמיד את הרכבת ולהטביע את נוסעיה בנהר אלבה.

ב-13 באפריל 1945, לאחר שישה ימי נסיעה עצרה הרכבת ליד הכפר פרסלבן (אנ') (Farsleben) שבגרמניה, כשברקע נשמעים הדי תותחים. במהלך מבצע של גדוד הטנקים 743, השייך לדיוויזיית חיל הרגלים ה-30, הצליחו האסירים להימלט מהרכבת. טאוורס, במסגרת תפקידו כקצין קישור, פיקד על החלק הלוגיסטי של מבצע ההצלה, במסגרתו גייס אמבולנסים, ג'יפים ומשאיות, ודאג להעביר את האסירים המשוחררים לעיירה הילרסלבן, שם שכן מחנה של חיל האוויר הגרמני. בעיירה הזו הקימו החיילים האמריקאים בית חולים לטיפול ביהודים ששחררו, כשאת הציוד הרפואי והמזון החרימו האמריקאים ממחסנים גרמנים סמוכים.[2]

טאוורס אף השתתף בשיחרור עובדי כפייה יהודים ממחנה "פולטה" בעיר מגדבורג, מחנה-משנה של מחנה הריכוז בוכנוואלד, בו פעל מפעל תחמושת.

לאחר המלחמהעריכה

לאחר המלחמה, חתם טאוורס קבע, והמשיך לשרת בתפקידים שונים בגרמניה עד שהשתחרר בשנת 1950, בדרגת מייג'ור. על פעולותיו השונות במסגרת השירות ועל אומץ ליבו, זכה בפרסים ואותות הוקרה רבים. לאחר שחרורו מהצבא, ניהל חנות מכולת מקומית במשך מספר שנים ואחר כך עבד באוניברסיטת פלורידה, בתפקיד אדמיניסטרטיבי, עד שפרש לגמלאות בשנת 1979.[3]

טאוורס פעל רבות לתיעוד והנצחת קורות מלחמת העולם השנייה ואף עמד, בין היתר, בראש עמותת ותיקי הדיוויזיה ה-30 והקים את ארגון "פרחי הזיכרון", שחבריו מאמצים קברים של חיילים אמריקאים בצרפת. כמו כן, הרצה רבות ברחבי העולם על סיפור הצלת היהודים מהרכבת.

בשנת 2011, הוזמן טאוורס לישראל ונפגש עם 55 מתוך 700 הילדים שהיו על הרכבת שהציל.[3] את המפגש ארגנה ורדה וייסקופף, שחקרה את הנושא ופרסמה בכתב העת "הרפואה" מאמר מקיף על הצלת הרכבת ובית החולים שהקימו החיילים האמריקאים כדי לטפל בניצולים.[2]

טאוורס נפטר ב-4 ביולי 2016 בביתו בברוקר (אנ') שבפלורידה. הותיר אחריו את אשתו מרי, שלוש בנות ובן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jewish prisoners after being liberated from a death train, 1945, rarehistoricalphotos,
  2. ^ 1 2 ורדה וייסקופף, בית החולים בהילרסלבן גרמניה, אפריל 1945, באתר הרפואה, מרץ-אפריל 2014
  3. ^ 1 2 Meg Wagner, Speaker has kept in touch with more than 200 Jews he helped liberate, gainesville.com, Apr 14, 2012