פרפטואה ופליסיטי

מרטיריות נוצריות מקרתגו במאה ה-3
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

פרפטואה ופליסיטילטינית: Perpetua et Felicitas) היו קדושות מעונות, נוצריות, במאה השלישית, בקרתגו. ויביה פרפטואה הייתה צעירה בת 22, אשת אצולה משכילה, נשואה ואם לבן תינוק שהניקה. פליסיטי הייתה שפחה שנכלאה יחד איתה והייתה בחודש השמיני להריונה. הן הומתו יחד עם סטורוס (Saturus), אחיה של פרפטואה ועוד שני אחרים בקרתגו, פרובינקיה אפריקה של רומא, בשל היותם נוצרים, על אף שחלקם היו בשלב ההדרכה הדתית וטרם הוטבלו לנצרות. ההוצאה להורג בוצעה תוך כדי "משחקים צבאיים" שנערכו לרגל יום הולדתו של הקיסר ספטימיוס סוורוס.[1]

פרפטואה ופליסיטי
פרפטואה, פליסיטי וחבריהן מוצאים להורג
פרפטואה, פליסיטי וחבריהן מוצאים להורג
פרפטואה, פליסיטי וחבריהן מוצאים להורג
לידה קרתגו, האימפריה הרומית
פטירה 203
קרתגו, האימפריה הרומית
קדוש עבור כל הכנסיות
חג 7 במרץ, 1 בפברואר

פרפטואה חיברה יומן שנקרא בשם הפסיון של הקדושות פרפטואה ופליסיטי (אנ'), בו מתארה את קורותיה ומאסרה כנוצרייה, בשנת 203. כל הידוע לנו אודותיה נכתב על ידה. היומן הושלם לאחר מותה על ידי אדם שהיה עד ראייה לאירוע[2] וזהו אחד הטקסטים הנוצריים, האמוניים, העתיקים ביותר.

המאסר

עריכה

הסיפור של פרפטואה נפתח בתיאור סכסוך שהיה בינה לבין אביה, שביקש ממנה לחזור בו מאמונתה בנצרות[3] וכך היא כתבה: "בזמן שעדיין היינו במעצר, אבי מתוך אהבה אליי ניסה לשכנע אותי ולערער את החלטתי.

'אבא', אמרתי, 'אתה רואה את האגרטל הזה כאן, למשל?'

'כן, אני רואה' אמר.

 
חלון ויטראז' בכנסיית נוטרדאם של וירזון, צרפת, המאה ה-19: מות הקדושה פרפטואה וחבריה באצטדיון של קרתגו; פליסיטי הקדושה משמאלה

ואמרתי לו: 'האם אפשר לקרוא לזה בשם אחר ממה שהוא?'

והוא אמר: 'לא'.

'טוב, כך גם אי אפשר לקרוא לי שום דבר מלבד מה שאני, נוצריה'".[2][4]

פרפטואה סיימה את שלב ההדרכה, הוטבלה לנצרות ובשל כך היא נכלאה.[1]

היא עברה ייסורים פיזיים בשל החום הכבד והמחנק ששררו בכלא, בגלל הצפיפות וכן יחסם הגרוע של הסוהרים וצד אלו עברה ייסורים רגשיים בשל הפרדת תינוקה ממנה וכתוצאה מכך, הפסיקה להניק אותו.[3]

לאחר שהשומרים שוחדו, השתפרו תנאי הכלא והיא יחד עם יתר הנידונים למוות הועברו לאגף אחר בכלא והותר לה להחזיק בתינוקה ולהניקו. בפסיון היא כתבה ש"הכלא שלי הפך פתאום לארמון בשבילי"[3]

פרפטואה תיארה שני "חזונות" שחוותה.[1]

  1. בראשון היא טיפסה על סולם שעליו היו מחוברים כלי נשק שונים ולמרגלותיו היה נחש. היא התמודדה עם הנחש והוא לא הזיק לה. לעומת זו הוא הזיק לאדם, נידון למוות שהיה עמה. בסיום החזון היא עלתה לגן פורח. פרפטואה הבינה מהחזון שהנידונים למוות יסבלו לפני מותם.
  2. יום לפני מותה, פרפטואה דמיינה את עצמה מביסה אישה מצרית פראית. היא פירשה זאת שבדרך למותה היא תצטרך להילחם לא רק עם חיות בר, אלא גם עם השטן עצמו.

כשהייתה בכלא, אביה בא לבקרה והתחנן שתחזור בה ותשובתה היתה: "זה לא שקר בכוחנו, אלא בכוחו של אלוהים". גם כשנלקחה יחד עם האחרים לגזר דין סופי, אביה התחנן בפניה ובפני השופט. השופט עצמו ניסה גם לגרום לפרפטואה לחזור בה מאמונתה, אך היא סירבה.[3]

המוות

עריכה

על פי המסופר, פליסיטי, שכאמור הייתה בחודש השמיני להריונה, ילדה בכלא תינוקת ושמחה שיורשה לה למות עם חבריה (היה חוק שאסר להוציא להורג נשים בהריון).[1]

שניים מהגברים הכלואים נצטוו להילחם עם נמר ודוב ואילו פרפטואה ופליסיטי הובאו לזירה ברשתות, מול שור בר שנגח בהן. הן הופלו לארץ אך לא מתו ולכן הובלו אל מחוץ לזירה כדי שגלדיאטור חניך יהרוג אותן בחרב. היה חסר ניסיון ולא הרג את פרפטואה במכה הראשונה. היא עצמה לקחה את ידו והובילה אותה אל גרונה, וכך מתה.[1][4]

עד הראיה שהשלים את יומנה, כתב: "...והם צעדו מהכלא לאמפיתיאטרון בשמחה כאילו הם הולכים לגן עדן, בפנים רגועות, רועדים, אם בכלל, משמחה ולא מפחד. פרפטואה הלכה כשפניה בוהקות ובצעד רגוע, כאהובת אלוהים, כאשת ישו. מבטה העז גרם לכולם להסיט את מבטם.[2]

הנצחה

עריכה
 
פסיפס סנט פרפטואה, בזיליקה האופרזיאנית בפורץ', קרואטיה

הפסיון של הקדושות פרפטואה ופליסיטי היה פופולרי מאוד במאות הראשונות והוא נקרא במהלך טקסים דתיים נוצריים.[3]

  • בקרתגו הוקמה בזיליקה מעל קבר הקדושים המעונים (Basilica Maiorum), שם חקוקה כתובת עתיקה, הנושאת את שמותיהם של פרפטואה ופליסיטי.
  • פרפטואה ופליסיטאי הם בין הקדושים המעונים שהונצחו בשמם בקאנון הרומי של המיסה (אנ'), משנת 1570.
  • יום החג של הקדושים פרפטואה ופליסיטי מצוין ונחגג ב-7 במרץ, בכל רחבי האימפריה הרומית. במשך השנים שונה התאריך, אך החל משנת 1969 יום הקדושים של פרפטואה ופליסיטי, הוחזר לתאריך המקורי והוא מצוין בהלוח הרומי הכללי (אנ') ב-7 מרץ.
  • כנסיות אחרות, כולל הכנסייה הלותרנית והכנסייה האפיסקופלית, הכנסייה האנגליקנית וכן מנציחות את שתי הקדושות ב-7 במרץ.
  • בכנסייה האורתודוקסית המזרחית יום החג של הקדושים פרפטואה וארבעת האנשים שמתו יחד עמה, חל ב-1 בפברואר.
  • האמפיתיאטרון המדובר נמצא במרחק של כמה קילומטרים מהעיר תוניס. בשנת 1881 התגלה חדר מול הכניסה המודרנית לזירה. יש אומרים שזה היה תא שבו המתינו הקורבנות להכנסתם לזירה.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרפטואה ופליסיטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Martyrs Perpetua, a woman of Carthage, and the Catechumens: Saturus, Revocatus, Saturninus, Secundulus and Felicitas, www.oca.org
  2. ^ 1 2 3 The Basilica, Joy in the Face of Suffering: Saints Perpetua and Felicity, National Shrine of the Immaculate Conception, ‏2020-03-07 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 Catholic Online, Sts. Perpetua and Felicity - Saints & Angels, Catholic Online (באנגלית)
  4. ^ 1 2 giveninstitute, Learn about Sts. Perpetua and Felicity!, The GIVEN Institute, ‏2019-10-25 (באנגלית)