צ'רצ'יל (טנק)

טנק בריטי

צ'רצ'ילאנגלית: Churchill) הוא טנק חי"ר בריטי שהופעל במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

A22 צ'רצ'יל

צ'רצ'יל סימן 4 בטוניסיה, אפריל 1943.
מידע כללי
סוג טנק חי"ר
מדינה מייצרת בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן ווקסהול מוטורס, Newton Chambers, Gloucester Railway Carriage and Wagon Company, Dennis Specialist Vehicles עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים עיקריים הצבא הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 1941
תקופת השימוש 1941–1952 (כ־11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דגם קודם ולנטיין
דגם עוקב בלאק פרינס
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו 5,640 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 7.67 מטר
רוחב 3.25 מטר
גובה 2.48 מטרים
משקל 38.5 טון
מהירות 25 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 90 ק"מ
מנוע בנזין 350 כ"ס
שריון 102-16 מילימטר
צוות 5
מערכות נשק
חימוש עיקרי תותח 57 מ"מ
חימוש משני מקלע או שני מקלעים 7.62 מ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנות ה-30 של המאה ה-20 צפה הצבא הבריטי שהמלחמה הבאה באירופה תתנהל בדומה למלחמת העולם הראשונה. כתוצאה מציפיות אלה פיתח הצבא הבריטי טנקים הידועים כטנק חי"ר, שנועדו לנוע עם חיל רגלים בהתקפה, לחצות שוחות ותעלות, ולהשמיד קיני מקלעים.

אחד הפיתוחים היה A20, טנק שדמה מאוד לטנקים הבריטיים ממלחמת העולם הראשונה, שפיתוחו התנהל בסוף שנות השלושים. אלא שהבליצקריג הגרמני בפולין וצרפת ב-1940 הבהיר לבריטים שהמלחמה הולכת להיות שונה לחלוטין מהתרחישים שנרקחו בבריטניה.

הבריטים, במקום לנטוש את ייצור טנקי החי"ר, החליטו לשפר את עיצוב ה-A20 ולהכניס אותו לשירות. הטנק תוכנן בזמן קצר מאוד, כאשר הדגש היה על מיגון ולא על ניידות. רוב המזקו"ם הועתק מה-A20, והחימוש העיקרי היה תותח 40 מ"מ בצריח ובנוסף תותח הוביצר בתובה (ההוביצר נותר על הנייר ולא נכנס לפס הייצור). הטנק נקרא על שם ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל.

התחלה בעייתית

עריכה

ב-1 ביולי 1940 דרש צ'רצ'יל ש-500 טנקים מדגם A22 ייוצרו עד מרץ. זאת, אף על פי שלמעשה לא היה אבטיפוס או זמן לבחון את העיצוב. בסופו של דבר יוצרו אבות טיפוס והטנק נבחן בצורה מקוצרת מאוד, כאשר הטנקים הראשונים יוצר ביוני 1941. החברה המייצרת הזהירה שלטנק מגרעות רבות ויש צורך בשיפורים, אך בריטניה שוועה לנשק והטנק נכנס לשירות.

עיקר הבעיות נבעו מהמנוע, שהורכב למעשה משני מנועי שישה צילינדרים שחוברו יחדיו. לא זו בלבד שהמנוע היה חלש מדי למשקלו הרב של הטנק, הוא גם נטה להתקלקל ומיקומו הקשה על תיקונים בשטח. בנוסף התותח בקוטר 40 מ"מ היה בלתי מספק. מגרעות אלו הובילו לתפקוד לקוי של הטנק במבצעים בהם נעשה בו שימוש (כגון הפשיטה על דייפ) ונשקל לוותר על ייצורו. אבל הבריטים החליטו להמשיך לשפר את הטנק, וגרסאות חדשות ומשופרות שרתו עד סוף המלחמה, ואחריה עד 1952.

שיפורים וגרסאות

עריכה

לצ'רצ'יל נעשו שיפורים ותיקונים רבים. אף על פי שאף פעם לא היה מקביל לטנקים גרמניים או אפילו לטנקים אחרים של בעלות הברית, הצ'רצ'יל היה מוגן היטב ושימש כפלטפורמה מעולה לטנקים ייעודיים שונים. באופן מרשים טנקי צ'רצ'יל אף הצליחו להביס את טנקי הטיגר במספר מקרים (אם כי לרוב, כמו כל הטנקים הבריטים, הם שילמו על כך מחיר כבד). להלן רשימת דגמים משופרים עיקריים:

סימן 3 ו-4 - בגרסאות אלה היה צריח חדש שאיפשר התקנת תותחי 57 מ"מ.

סימן 5 - טנקים אלה חומשו בהוביצר בקוטר 95 מ"מ ששימש לירי מטווח קרוב.

סימן 6 - למעשה סימן 4 חמוש בתותח 75 מ"מ.

סימן 7 ו"קרוקודיל" - הסימן 7 היה צ'רצ'יל שמיגונו שופר. המזקו"ם שופר כדי לעמוד במשקל הנוסף. ה"קרוקודיל" היה למעשה מתקן שכלל להביור מותקן בתובה ומכל דלק שהפך את הצ'רצ'יל ללהביור נייד וממוגן.

AVRE - רק"ם הנדסי שנועד בעיקר להשמדת ביצורים. הנשק העיקרי היה מרגמה בקוטר 290 מ"מ שירתה פצצות במשקל 18 ק"ג. בנוסף ה-AVRE נשא לעיתים גשרים, ציוד לשיפור דרכים, ומטעני חבלה.

קישורים חיצוניים

עריכה

טנק צ'רצ'יל(הקישור אינו פעיל) באתר יד לשריון