פתיחת התפריט הראשי

צַאלִח הוא נביא ערבי קדום בדת האסלאם, המוזכר בקוראן פעמים רבות.

צאלח, בני שבט ת'מוד והנאקה, מיניאטורה מתוך "סיפורי הנביאים"

תוכן עניינים

רקעעריכה

צאלח השתייך לשבט ת'מוד שישב ככל הנראה בדרום ערב. מבני האבן של בני השבט מוזכרים בקוראן ומקושרים במסורת האסלאמית עם האתר מדאאן סאלח שבצפון-מערב חצי האי ערב (בשטחה של ערב הסעודית כיום). בדומה להוד, הנביא הערבי שקדם לו, צאלח נשלח על ידי האל אל בני שבטו כדי לבשר להם את בשורת האל היחיד וכדי לשכנעם לנטוש את פולחן האלים הרבים. בתור הוכחה ומופת נשלחה "נאקה מאת אלוהים" (סורה 7, פס' 73)[1] אל בני השבט והם נדרשו להניח לה לרעות בלי הפרעה. אנשי השבט לא שעו להוראה, חתכו את רגלי הנאקה ושחטו אותה. אז נענשו בידי האל ומתו כולם. יש גרסאות שונות לגבי אופן מותם: ברעידת אדמה (סורה 7, פס' 78), בסופת ברקים (סורה 41, פס' 13, 17) או בקול שאגה (סורה 69, פס' 4).

אזכורים בקוראןעריכה

צאלח מוזכר פעמים רבות בקוראן. להלן האזכורים הארוכים יותר:[2]

  • סורה 7 [ממרום החומה], פס' 73–79
  • סורה 11 [הוד], פס' 61–68
  • סורה 26 [המשוררים], פס' 141–159
  • סורה 27 [הנמלים], פס' 45–53

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Rippin, A. “Ṣāliḥ.” In Encyclopaedia of Islam. 2nd ed., s.v.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צאלח בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקוראן, תרגם אורי רובין, תל אביב, 2005.
  2. ^ שמות הסורות לפי תרגומו של אורי רובין, הקוראן, תל אביב, 2005.