צונדאפ 750
צונדאפ 750 (Wehrmachtsgespann ,Zündapp KS 750-"צוות קרב") הוא דגם של אופנוע שטח צבאי מתוצרת חברת צונדאפ הגרמנית שפותח במיוחד עבור הצבא הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאופנוע היה דגם-אח זהה כמעט לחלוטין במכלולים הטכניים שלו מתוצרת חברת ב.מ.וו בשם BMW R 75. האופנוע הצבאי של חברת צונדאפ התאפיין בחיבור לסירת צד אינטגרלית, מובנית במקור, וכלל מספר מאפיינים המקובלים בכלי רכב בעלי ארבעה גלגלים אך ייחודיים לאופנועים וביניהם דיפרנציאל ננעל והילוך אחורי. הצבא הגרמני עשה שימוש באופנועים אלה בעיקר בקרבות שהתנהלו בצפון אפריקה ובחזית המזרחית באירופה אך גם ככלי עבודה בשירות חיל האוויר שלו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
דגם אופנוע  |
| יצרן |
צונדאפ |
| משתמשים עיקריים |
ורמאכט |
| שנת ייצור |
1941 |
| תקופת השימוש |
1941–1948 (כ־7 שנים) |
| מערכה מרכזית |
מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
18,695 |
| מידע טכני | |
| אורך |
2,385 מ"מ |
| רוחב |
1,650 מ"מ |
| גובה |
1,010 מ"מ |
| משקל |
400 ק"ג |
  | |
היסטוריה
עריכההשימוש באופנועי שטח עם סירת-צד וכלי רכב תלת גלגליים, הוכיח את יעילותו בשימושים צבאיים כבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעיקר לצורכי סיור ושינוע מהיר של חיל רגלים, בשטחים קשי עבירות ובדרכים לא סלולות. בדרך כלל נעשה שימוש בכלי רכב שיוצרו למטרות אזרחיות ועברו הסבה לשימוש צבאי, כולל התקנה של כלי נשק. במסגרת הכנותיו ארוכות הטווח למלחמה עתידית פעל גם הצבא הגרמני לפיתוח יכולות בתחום זה.
כבר בשנת 1934 החלה חברת צונדאפ לקבל הזמנות ליצור אופנוע צבאי המותאם לנסיעה בשטח וכולל סירת צד אינטגרלית. בשנת 1937 חתמה החברה על חוזה עם הצבא לפיתוח ויצור אופנוע שטח כבד עם סירת צד מקורית. הדרישות שאופיינו בחוזה כללו:
- כושר נשיאה של 500 ק"ג עבור שני חיילים רכובים, נשק ותחמושת וציוד נוסף כנדרש לשדה הקרב.
- מהירות שיוט של 60 קמ"ש ומקסימלית 95 קמ"ש אך גם מהירות מינימלית של 4 קמ"ש כנדרש במצעדים צבאיים
- צמיגי שטח בקוטר 16 אינץ' וברוחב 4.5 אינץ'
- מרווח גחון מינימלי של 150 מ"מ בעומס מלא
- כיסויי גלגלים במרווח מספיק להרכבת שרשראות לנסיעה בשלג
- טווח נסיעה מינימלי ללא תדלוק של 350 ק"מ.
בתחילה נשקלה בחברה האפשרות להסב את דגם ה-600 שלה כך שיתאים לדרישות המכרז אך האפשרות נפסלה משהתברר כי יש צורך בחיזוק משמעותי של מכלולים רבים, ולמעשה עדיף לתכנן מחדש את האופנוע כולו.
בשנת 1939 נמסרו לצבא שני אבות הטיפוס הראשונים לצורך ניסויים. במהלך הקרבות בחזית המערבית נפלו בידי הצבא הגרמני אופנועי שלל בלגיים מדגם FN M12 והועברו לחברת צונדאפ לצורך בדיקה והערכה. החברה עשתה שימוש ברעיונות שיושמו באופנועי השלל בעיקר בכל הקשור בסירת הצד. עד מרץ 1941 נמסרו לבדיקת הצבא 5 אבות טיפוס נוספים ביחד עם אלה שפיתחה במקביל חברת ב.מ.וו. ביצועי האופנועים של צונדאפ נמצאו כעדיפים אך למרות זאת סירבה ב.מ.וו לשנות את העיצוב המקורי שלה. בחודש יוני אותה שנה החל היצור הסדרתי של האופנועים על ידי שתי החברות, כאשר כ-70% מהמכלולים היו משותפים על מנת להבטיח הספקה תקינה וזמינות של חלקי חילוף. בעיקר מדובר היה על מכלולי גל ההינע עם הדיפרנציאל הננעל פרי פיתוחם של בארט ושלייכר (Hubert Barth, Rudolf Schleicher)
מכלולים מכנים
עריכהמנוע
עריכהבנזין ארבע פעימות מקורר אוויר, בן שני צילינדרים בנפח 751 סמ"ק, הממוקמים בזווית של 170 מעלות (V כמעט שטוח לחלוטין) וזאת על מנת להגדיל את מרווח הגחון. ביצועי המנוע לא תוכננו להשגת מהירות סופית גבוהה במיוחד, וההספק עמד על כ-26 כוחות סוס ב 4000 סל"ד. לעומת זאת, המומנט היה גבוה במיוחד כ-5 קג"מ והושג כבר בסל"ד נמוך מאוד של 2650. ראש המנוע עשוי אלומיניום והוא בעל שטח רחב של צלעות קירור. גל הארכובה עוצב להשגת אורך חיים ממושך ולהקטנת סכנת שבר. גל הזיזים ומשאבת השמן הונעו באמצעות תמסורת מגל הארכובה. הנעת המנוע התבצעה באמצעות רגלית (קיק סטרטר).
תיבת הילוכים והינע אחורי
עריכהתיבת ההילוכים הייתה בת 4 מהירויות ובנוסף הילוך שטח והילוך אחורי. את ההילוכים הקדמיים ניתן לשלב באמצעות מנוף רגל או באמצעות ידית. גלגלי השיניים בתיבת ההילוכים היו מסוג שן ישרה (Spur). המצמד הוא מסוג דיסק כפול יבש.
בשל המומנט הגבוה שמפיק המנוע ניתן להתחיל בנסיעה על כביש בהילוך שני ורק בשטח או בשיפועים קיצוניים יש צורך בשילוב ההילוך הראשון. להלן המהירות המקסימלית בהילוכים השונים:
| הילוך | כביש | שטח |
|---|---|---|
| 1 | 18,5 | 3 עד 14 |
| 2 | 40 | |
| 3 | 62 | |
| 4 | 95 |
הכוח מתיבת ההילוכים מועבר באמצעות גל הינע לדיפרנציאל המורכב על הגלגל האחורי. הדיפרנציאל הננעל מפצל את הכוח באופן לא סימטרי כך ש-70% מועברים לגלגל האחורי של האופנוע ו-30% מועברים לגלגל בסירת הצד. חלוקת הכוח הבלתי סימטרית נועדה למנוע את הצורך בתיקוני היגוי בעת נסיעה בקו ישר.
מערכת הבלימה הורכבה מבלמי תוף הידראולים בקוטר שונה בגלגל האחורי ובגלגל סירת הצד וזאת על מנת להתגבר על הכוחות המופעלים על המבנה הבלתי סימטרי של האופנוע המחובר לסירה. הבלם הקדמי גם הוא מסוג תוף, הופעל באמצעות כבל המחובר לידית המורכבת על הכידון.
שילדה וסירת הצד
עריכההאופנוע נשען על שילדת צינורות משולשת. הצינורות עשויים מתכת בעובי 5 מ"מ בחתך אובלי. הגלגל הקדמי מחובר למזלג קפיצי בצורת טרפז. הגלגל האחורי מחובר לשלדה ללא שיכוך. על מנת להקל על הרוכבים מטלטולי הנסיעה צוידו המושבים בקפיצים מאסיביים מוגדלים כתחליף לבולם זעזועים בגלגל האחורי. סירת הצד מעוגנת לאופנוע באמצעות צינורות במבנה מלבני. גלגל הסירה נשען על זרוע גמישה המחוברת לציריית ההינע ובהמשך לדיפרנציאל. שיכוך תנודות הסירה מתבצע באמצעות בולמי זעזועים מסוג קפיצי עלה ומשען גומי קשיח.
נתונים כלליים
עריכה- מכל הדלק מכיל 23 ליטר וצריכת הדלק נעה בין 7 ליטר ל-100 ק"מ על כביש ו-9 ליטר ויותר ל-100 ק"מ בשטח.
- מהירות מקסימלית - 95 קמ"ש
- מהירות מינימלית - 3 קמ"ש
- זווית טיפוס מקסימלית - 45 מעלות
- כושר צליחה במים - 42.5 ס"מ
- משקל ריק - 420 ק"ג
- משקל מרבי - 840 ק"ג
- ניתן להתקין מערכת חימום בסירה ועבור הרוכב לפעולה במזג אוויר קיצוני.
בסך הכל יוצרו 18,695 אופנועים אשר סופקו בצבעים שונים עבור הזרועות השונות: לזרוע היבשה באפור כהה, לחיל האוויר בכחול שחור, ולקורפוס אפריקה בצבע בז' מדברי. בשלב מאוחר יותר של המלחמה סופקו כל האופנועים בצבע צהוב כהה.
אופנוע צונדאפ 750 עדיין מבוקש גם כיום כפריט לאספנים, בעיקר בשל הטכנולוגיה הייחודית המשולבת בו, והמבנה הקשיח במיוחד שלו. מחירו של אופנוע שמור יכול להגיע ל-35 אלף יורו.
