ציד המכשפות הסקוטי הגדול של 1597

ציד המכשפות הסקוטי הגדול של שנת 1597 היה סדרה של משפטי מכשפות, שהתרחשו ברחבי סקוטלנד ממרץ עד אוקטובר 1597. לכל הפחות 400 אנשים הועמדו למשפט באשמת כישוף וצורות רבות של שטניות בהלך ציד המכשפות. המספר המדויק של ההוצאות להורג לא ידוע, אבל משערים שהיו בסביבות 200. ציד המכשפות הסקוטי הגדול של שנת 1597 היה השני מתוך חמש צידי⁻מכשפות בהיסטוריה של סקוטלנד, האחרים הם ציד המכשפות הסקוטי הגדול של 91–1590, ציד המכשפות הסקוטי הגדול של 1628–1631, ציד המכשפות הסקוטי הגדול של 1649–50 וציד המכשפות הסקוטי הגדול של 1661–62.

נשים חשודות בכישוף כורעות לפני ג'יימס השישי כשאדם אחר מכה אותן, איור מתוך הספר "Daemonologie"(אנ')שכתב המלך

היסטוריהעריכה

ציד המכשפות הסקוטי הגדול של שנת 1597 הוא הפחות מתועד בין חמשת צידי-המכשפות האחרים. כמו אלה האחרונים, היא נערכה על ידי בתי משפט מקומיים בפיקוח ועדות מלכותיות, אך בניגוד לאחרים, היא לא תועדה על ידי הרשויות המרכזיות, ורוב הרשומות המקומיות נאבדו. לא ידוע מה היה המניע לציד המכשפות של 1597, אבל באותה תקופה סקוטלנד חוותה סכסוך פוליטי בין המלוכה לכנסייה הפרסביטריאנית, כמו גם מגפה ורעב המוני. במשפט מכשפות שהתקיים באדינבורו בשנת 1596, כריסטיאן סטיוארט הואשם בכך שכישף את פטריק רותבן למוות, מקרה בו המלך התעניין באופן אישי. זו הייתה גם אותה שנה שבה המלך ג'יימס השישי פרסם את ספרו על כישוף "Daemonologie".

ביולי 1597, ג'יימס השישי בילה 9 ימים בסנט אנדרוז בחקירת מטיפים באוניברסיטה ומשתתפים במשפטי המכשפות. נאמר היה שיש מספר גדול של מכשפות מכמה סוגים (מעמדות חברתיים) שהתמסרו לשטן וסומנו כמכשפות. סר רוברט ביוס שמע כי המשפטים פורסמו. באוגוסט ביוס שמע שהמכשפה מקולמה אנדרסון ואחרים ניסו להטביע את המלך בדונדי בעזרת כישוף ואחרים ניסו להרוג את הנסיך הנרי.

נראה כי המקרים הראשונים שנרשמו התרחשו בסליינס מצפון לאברדין במרץ 1597, שם ביקשו הרשויות המקומיות אישור להוציא להורג מכשפות. לאחר מכן נערך משפט מכשפות גדול באברדין נגד ג'נט וויארט ושותפיה. נטען כי וויארט השתמשה בכישוף כדי לגרום לקורבן אחד לרעוד ולהזיע, כישפה קורבנות אחרים למוות או כמעט למוות, העלתה סערות באמצעות השלכת גחלים חיות, השתמשה ב"חתולי סיוטים" כדי לגרום לחלומות רעים, וניתקה גופה שהייתה תלויה על הגרדום. היא הוצאה להורג בשריפה יחד עם "מכשפה" אחרת.

כמה ועדות מלכותיות נשלחו לחקור כישוף באזורים רבים במדינה. נראה כי ציד המכשפות היה הכי נפוץ בפייף, בפרתשיר, בגלאזגו, בסטירלינגשיר ובמיוחד באברדינשייר, וכולם בין 4 במרץ לאוקטובר.

המקרה הידוע ביותר היה המקרה של מרגרט אייקן, המכונה המכשפה הגדולה מבלוואריי. ככל הנראה היא נעצרה בפייף באפריל 1597. לאחר שהודתה באשמה תוך עינויים, היא הציעה לעזור לנציבות בזיהוי מכשפות בכל חלקי הארץ בתמורה לחייה. כתוצאה מכך, במהלך ארבעה חודשים ביקרה ועדת אייקן בכמה אזורים בסקוטלנד ואנשים רבים נעצרו, הועמדו לדין והוצאו להורג לאחר שצוינו כמכשפות על ידה. בסופו של דבר אייקן נפסלה לשמש כעדה לאחר שהכריזה על אנשים כזכאים אף על פי שאמרה קודם לכן שראתה אותה עוסקים בכישוף. ב -1 באוגוסט היא נעצרה, וב־12 באוגוסט הורו לוועדות להקפיא את המשפט עד שניתן יהיה לבדוק טוב יותר את הטענות. נראה כי פחות עונשי מוות נפסקו לאחר מכן, ובאוקטובר נראה כי ציד המכשפות הופסק.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה